חרדות: לצאת מהחושך אל האור

חרדות בטרום גיל המעבר ובגיל המעבר הן תופעה נפוצה יחסית. איך אפשר להתמודד איתן?

לא מעט נשים שלא סבלו מימיהן מחרדה נתקלות בה בגיל המעבר או לקראת גיל המעבר. בקרב נשים שכן חוו בעבר חרדה, פעמים רבות השינויים ההורמונליים והנפשיים-סביבתיים טרום גיל המעבר ובגיל המעבר גורמים להתעוררות מחודשת שלה.

חרדה יכולה להיות חוויה משתקת, והיא מורכבת ממגוון רחב של תסמינים פיזיולוגים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. במישור הקוגניטיבי מופיעים סיפורים מדאיגים ומחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן, ומעוררות את החרדה. האישה הסובלת מחרדה חשה כאילו היא מצויה במלכוד שאין יציאה ממנו, והיא חווה חוסר שליטה וחוסר יכולת לפעול. בתגובה למחשבות הטורדניות ולסיפורים המדאיגים, מופיעים לעיתים גם סימפטומים גופניים כמו דופק מואץ, הזעה, בחילות ואף עילפון, ועולים רגשות של פחד, דאגה או חרדה.

לחרדה יש 3 תגובות אופייניות:


  1. קיפאון ( (Freeze- קושי לפעול ומעין "שיתוק" של כל המערכות
    2. בריחה ( – (Flightהימנעות מסיטואציות שעלולות לעורר את החרדה. להימנעות מלפגוש את הגורם שמציף את החרדה, יש "כוונה" חיובית, הגנה מפני הופעת החרדה. אך לאורך זמן, הימנעות זו עלולה להחמיר את החרדה ולהתרחב למעגלי הימנעות נוספים. חשוב לזכור שהימנעות לאורך זמן פוגעת בתחושת המסוגלות העצמית ובדימוי העצמי והיא מצמצמת את קיומה של הסובלת מחרדה.
  2. לחימה ( – (Fight מצב שבו האישה נמצאת בעשייה מאומצת, הנובעת מתוך לחץ וחשש, שאם תרפה יקרה משהו רע ולכן היא חייבת להיות בעשייה. עשייה ביתר שאינה מאוזנת, מייצרת עומס על המערכת הרגשית.

גיל המעבר כאמור מייצר אתגרים רבים – מצבי רוח משתנים, קשיי הירדמות ושינה, גלי חום, התמודדות עם בית שמתרוקן, גוף שמשתנה, זוגיות שמשתנה ועוד. כל אחד מגורמים אלו יכול לייצר תחושות של דיכאון וחרדה לראשונה, או להעצים תחושות כאלו במידה והן קיימות.

ישנן מגוון דרכים להתמודד עם חרדות, אתמקד בחלק מהן.

  1. שיתוף: אישה הסובלת מחרדה זקוקה לאמפתיה מסביבתה הקרובה, וחשוב שתרגיש כי ישנה הבנה למצבה. חשוב כי אותה אישה תשתף את בן זוגה וילדיה (באופן מותאם גיל) בתחושות שלה ובסיבות להן.
  2. קבלה: קבלה של המצב והפסקת ההתנגדות לו, הפסקת המאבק בחרדה, עוזרים בהתמודדות עם החרדות. בנוסף, חשוב שתהיה הבנה שזה מצב זמני. לרוב אנו נבהלים מאוד מהופעת החרדה, ואז נוצרת חרדה מהחרדה, שמגבירה אותה ומרחיבה את המעגלים שלה.
  3. עבודה סומטית פיזיולוגית: לחרדה אופי של גל שמציף חווית פחד אינטנסיבית, ואם לא מתנגדים לו, בעזרת נשימות וכלים נוספים, הגל חולף והגוף מתחיל להירגע. בעת חרדה נצבר בגוף מתח רב, וכדי לשחרר את המתח העצום שהצטבר בו, חשוב להנחות לפעילות שתסייע להרגיע את הסערה הפנימית. בין השאר ניתן להיעזר בעבודה עם נשימות, מדיטציות, מיינדפולנס ודמיון מודרך. פעילות גופנית אירובית עוזרת גם היא לשחרר מתחים מהגוף הפיזי.
  4. עבודה קוגניטיבית-התנהגותית: עבודה בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים עוזרת למפות את המחשבות, מעוררות את גורם ואת המקור להן, ועוזרת להקנות כלים רגשיים התנהגותיים תומכים. ניתן, למשל, לחקור את זרם המחשבות שמייצרות את החרדה. ניתן להיעזר בטבלה שמתעדת את המחשבות והרגשות והסימפטומים הגופניים שהן מעוררות. בהמשך נטמיע מחשבות חלופיות מעצימות, והמלמדות על אפשרות לפעול אחרת. ניעזר גם בסוגסטיות ובאמירות מחזקות המאפשרות להבחין בהצלחות הקטנות של היום יום והוקרת הטוב, שלאט לאט יעוררו תהליך של ריפוי ותקווה.
  5. רפואה משלימה: שימוש בתוספי מזון ו/או שימוש ברפואה משלימה (דיקור, שיאצו, עיסוי, הומאופתיה ועוד) יכולים גם הם לסייע בהפחתת עוצמת החרדה.

הגוף שלנו שואף להגיע להרמוניה פנימית וחיצונית, ובמצב חרדה הגוף יוצא מאיזון, ומחפש אחר דרכים להשיב אותו אליו. היכולת להסתכל לחרדה בעיניים, להכיר אותה ולהתמודד איתה יאפשרו לסובלות ממנה להתיידד איתה ולצמצם משמעותית את העוצמה שלה ותדירות הופעתה, ויתרה מכך להבין מה המסר שהיא רוצה להעביר.

הכותבת היא דניאלה איילה חסקלוביץ, מנחת קבוצות, בוגרת תואר שני בחינוך, מטפלת LI-CBT,טיפול קוגניטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה, מנחה ומטפלת בשיטת ה-NLP ודמיון מודרך מעל ל- 15 שנה MASTER NLP. מנחה בסמינר הקיבוצים ובעלת קליניקה פרטית.

 

אולי תאהבו גם ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *