"מנופאוזה מאתגרת את בריאות הלב וכלי הדם בקרב נשים שגיל המעבר החל בשנות ה-50 לחייהן והן בקרב נשים עם מנופאוזה מוקדמת", אמרה ד"ר אביטל פורטר, בכנס החורף של האיגוד הישראלי לגיל המעבר, שעסק בלב האישה בגיל המעבר. ד"ר פורטר הזכירה בנוסף כי אחת הסכנות הגדולות בגיל המעבר היא העלייה המשמעותית בסיכון להתקפי לב בקרב נשים.
"השינויים ברמות ההורמונים כגון ירידה באסטרוגן מובילים לשינויים רבים, שינוי בכלי הדם ועלייה בלחצי הדם עלייה ברמות הסוכר ((a1c עלייה במדדי ה- LDL (רמות הכולסטרול ה'רע'). העלייה ברמות ה-FSH משפיעה על איך שהשומן נצבר בגוף, ההשמנה עוברת לאזור הבטן והשומן הויסרלי מפריע לכלי הדם". ד"ר פורטר, מנהלת מרפאת לב האישה בבילינסון, הדגישה בכנס כי השינוי ההורמונלי מביא איתו ל"אייג'ינג מטבולי ווסקולרי" שיש לבחון באופן פרסונלי (רמות LDL , LPA , CRP ועוד) לפני הצעת פתרונות תרופתיים. כמו כן, יש לתת משקל לטיפול מניעתי באמצעות תזונה, פעילות גופנית ועוד.
ד"ר רומנה הרשקוביץ, מנהלת מרכז רפואת לב הנשים בשיבא, הציגה את קו הטיפול במצבי סיכון: "ההמלצה הגורפת היא להפסיק טיפול הורמונלי כאשר האישה עברה התקף לב. בנוסף, לא ממליצים על טיפול הורמונלי כטיפול מניעתי למי שיש להן סיכון קרדיולוגי לאור ראיות חלשות יחסות מניסויים על יעילות הטיפול". גם כאן, לטענתה, הטיפול הוא פרסונלי ואם אישה מעוניינת לחזור לטיפול הורמונלי לאחר התקף לב, יתקיים דיון אינטרדיסיפלינרי בעניינה.
ד"ר הרשקוביץ הציגה אוסף של תסמונות ששמו הוא MINOCA, שאופייניות לנשים בטרום גיל המעבר וגיל המעבר. תסמונות אילו אינן ממש מטופלות כיום. אחת מהן היא "תסמונת הלב השבור", שבה צורת הלב משתנה כתוצאה מסטרס או משברון לב. תסמונת נוספת היא תסמונת SCAD (Spontaneous Coronary Artery Dissection), שהיא מצב רפואי נדיר ומסוכן שבו מתרחש קרע בדופן אחד מהעורקים הכליליים המספקים דם ללב. תסמונת זו נפוצה הרבה יותר בנשים מאשר בגברים, במיוחד נשים צעירות ובריאות יחסית, לרוב בגילאי 30-60.
מנהלת המרפאה להשמנת יתר באיכילוב, ד"ר יעל סופר, תיארה את ההשמנה כ"מחלה מוחית" והוסיפה כי נשים במנופאוז לרוב הולכות פחות. לטענתה, השינוי ההורמונלי מביא לשינוי בפיזור השומן וכך יורדת כמות השומן המגן, יורדת מסת השריר וחוזקו. מניעה של מחלות לב, לתפיסתה, מושגת על ידי פעילות אירובית ואנאירובית, הקפדה על דיאטה ים תיכונית, דיאטה פיטו אסטרוגנית, צריכת חלבון ושומן מהצומח לפי משקל ומאפיינים ייחודיים והורדת כמות פחמימות, אלכוהול ועישון.
לסיכום, יש הסכמה בין רופאי גיל המעבר ולבין הקרדיולוגים שיש חשיבות למניעת מחלות קרדיו וסקולריות על ידי תזונה, פעילות גופנית מותאמת וטיפול אינטרדסיפלינארי בנשים בגיל המעבר.
אז מה יש לרפואה המשלימה להציע בתחום? הרבה מאוד כחלק מהטיפול המניעתי, ובזה רפואה סינית מצטיינת. הלב, ברפואה הסינית, מכונה ה"קיסר" ויש לו חשיבות רבה לשינה, לפעילות המנטלית והרגשית, לשליטה על מחזור הדם וכלי הדם, ההזעה ואף על הלשון והדיבור. כלים כגון דיקור, התאמת צמחי מרפא ופטריות שמכוונים להנעה של הצ'י, לסירקולציה של דם, לאיזון הורמונאלי והרגעה של מערכת העצבים יכולים להיות הפתרון הטיפולי והטבעי של נשים בגיל המעבר.
דפנה ארליך, מטפלת ברפואה סינית, בעלת קליניקה פרטית ומטפלת ברפואה סינית במכבי טבעי בתחום גיל המעבר, וחברה בוועד האגודה הישראלית לגיל המעבר.