הטיפול הנכון בשלב הנכון: מתי להתחיל לטפל בסימפטומים של גיל המעבר

סיכום האירוח עם ד"ר גדעון קופרניק, אחד מהרופאים המובילים את תחום גיל המעבר ברפואת נשים בישראל, שענה על שאלות שלנו (פברואר 2020)

ד"ר גדעון קופרניק

ארחנו בקבוצת On Fire את ד"ר גדעון קופרניק, מומחה לגניקולוגיה עם התמחות בגיל המעבר. קופרניק ניהל מספר מרפאות לגיל המעבר בעבר הקרוב והרחוק וכיום הוא מנהל את מרפאת גיל המעבר של קופת חולים מאוחדת.

הוא ממחברי הספר על גיל המעבר: "המדריך הישראלי לבנות 40 +" ורואה בעצמו שליח לרפואת הגיל, מתוך תפיסה שידע לרופאים יעזור לנשים לצלוח את הגיל המיוחד הזה, בו הן נמצאות בשיאן.

חברות הקבוצה שאלו שאלות, ד"ר קופרניק ענה וכדי להתגבר על מגבלות הפורמט, מרוכזות כאן השאלות שלנו והתשובות שלו.

שאלה: חלון ההזדמנויות שמדברים עליו – האם יש שלב שבו ניתן להתחיל לקחת הורמונים ואחריו זה כבר חסר טעם? ז"א – אם לא התחלתי לקחת הורמונים מיד עם הופעת תסמיני גיל המעבר, אין טעם לקחת אותם בגילאים מאוחרים יותר?
תשובת ד"ר קופרניק: משמעות גיל המעבר אצל נשים כפולה: 1 הופעת סימפטומים מגוונים שעלולים להשפיע בצורה משמעותית על איכות חיי האישה והסובבים אותה ו-2. האצה בהזדקנות של רוב אברי הגוף ועל כל זה נוסף גם הפסקת יכולת הפריון.
ההאצה בהזדקנות היא בגלל הירידה ברמת האסטרוגן ושאר הורמוני המין ואת זה ניתן למנוע כל זמן שלא נוצר נזק כתוצאה מההזדקנות עד אותה עת, לכן התחלה מוקדמת בטיפול עשויה להגן ולעזור, כל זמן שהאישה נמצאת קרוב להפסקת זמן המחזור.
דוגמה: הזדקנות העור מתרחשת בעיקר ב-5 השנים הראשונות של גיל המעבר. התחלת טיפול מוקדמת עשויה לעצור את זה. התחלה מאוחרת כבר לא. לעומת זאת, טיפול בסימפטומים ניתן לעשות בכל עת, בהתאם למצבה הרפואי הכללי של האשה.
דוגמה נוספת: כריתת שחלות מניעתית אצל נשאיות סרטן גורמת לנזק בריאותי קשה ופגיעה באיכות החיים וכאן הטיפול חייב להיות מיידי.

ש: אני בת 55 המחזור הפסיק בגיל 42 גלי חום התחלתי להרגיש בחצי שנה אחרונה. לא ישנה בלילות, קושי בהירדמות. לעולם לא לקחתי ויטמינים, האם צריך לקחת?
ת: לבדוק ויטמינים מעת לעת זה מצוין לכל אדם אך אין ביניהם ובין גלי החום קשר.
לא שכיח להתחיל לסבול מסימפטומים 13 שנה לתוך גיל המעבר אבל זה לא נדיר ואין סיבה שתסבלי.
טיפול בשלב כזה דורש יותר בדיקות ומעקב מזו שהחלה בשלב מוקדם יותר אבל אין סיבה לסבול.

ש: איך מאתרים את חלון ההזדמנויות למתן הורמונים? האם יש נתונים בפרופיל ההורמונלי שהם "נתוני ביניים" ולא שחור ולבן ושם נמצא החלון?
ת: תקופת המעבר לגיל המעבר – הפרי מנופוז – מאופיינת על ידי "כאוס" הורמונלי, דהיינו תקופות עודף וחסר שלא ניתן לצפות מראש כלומר: השחלה מתפקדת ומפסיקה לתפקד בלי יכולת לנבא מראש ולכן לבדיקות ההורמונליות כשיש פה ושם מחזור אין ערך.
כאשר המחזור נפסק לפחות לשנה, גם אז אין ערך כי הבדיקות יהיו מובהקות לגיל המעבר ואז ההתייחסות לפי הסימפטומים ולא לשום בדיקה.
בקיצור, היו קשובות לגופכן, חפשו שינויים בתפקוד החברתי, המיני, בעבודה ובתפקוד האישי – שם מבטאת הירידה ההורמונלית את השינוי וזה הזמן ללכת לרופא.

ש: האם ישנה יכולת לקבל רשימה של רופאים בכל הארץ המתמחים בנושא העדין של יחס רצוי של פרוגרסטון/אסטרוגן במתן טיפול הורמונלי מותאם אישית?
ת: אין התמחות מוכרת בגיל המעבר. יש רופאים שמתעניינים. נפתח עכשיו קורס אקדמי ללימודי המשך בנושא גיל המעבר באוניברסיטת תל אביב בו משתתפים בעיקר רופאי משפחה, גניקולוגים, פיזיותרפיסטים ודיאטניות, שיקבלו מומחיות בגיל המעבר.
לדעתנו כל מי שיש לו מגע עם נשים – עזרה או טיפול – חייב ידע בסיסי בגיל המעבר כדי לא לעשות טעויות ולפספס. את הידע ניתן לרכש בשיטות שונות.
לדאבוננו מספר מרפאות גיל המעבר עדיין לא מספיק אבל נראית עליה בעניין ולכן קרוב לוודאי שיהיו בעתיד פתרונות זמינים. שווה להתעניין בקופות.

ש: האם זה נכון שכל עוד המחזור סדיר אין טעם לעשות בדיקה הורמונלית לבחון אם התחיל גיל המעבר? זו התשובה שקיבלתי מרופאת המשפחה כשביקשתי לעשות בדיקה (בת 49).
ת: זה נכון שבדיקות הורמונליות אינן תורמות לזיהוי הסימפטומים לגיל המעבר כשעדיין יש מחזור סדיר משום ש:
1. סימפטומים רבים, בעיקר הפסיכולוגים והפסיכיאטרים – דכאון, חרדה, מצב רוח ירוד, ירידה בתפקוד מיני – יכולים להופיע אפילו עד 5 שנים לפני המחזור האחרון (היי קשובה לגופך).
2. אין קורלציה בין רמת ההורמונים בדם לסימפטומים שלך ולכן בדיקת הורמונים לא עוזרת בתכנון הטיפול. מה שעוזר זה את מול עצמך ומול הרופא המטפל.

ש: יש לי קרישיות יתר, מהסוג שהצריך קלקסן בהריון. האם אוכל להיעזר ההורמונים, או שאצטרך לעבור את זה בלי שום עזרה?
ת: שאלה מצוינת. בעיות קרישה הם אחד הדברים שהרופא המטפל צריך להתמודד איתם משום הסיכון בסוג מסוים של טיפול להגברת הקרישיות.
שימי לב, יש אפשרויות טיפוליות, למשל – טיפול דרך העור שכך התרופה אינה עוברת דרך הכבד ולכן לא מגדילה את הסיכון לקרישיות.
שורה תחתונה – לשאלתך, עם התאמה נכונה, ניתן להתאים לך טיפול שאינו מסכן אותך ויתרום לרווחה, לאיכות חייך ולבריאותך.

ש: איך משיגים מיפוי הורמונלי מקופות החולים? כי עלי עשו ניסיונות כשאחת התרופות הפסיקה לסייע, והנסיונות היו מזעזעים.
גם תגובת רופאת הנשים המהוללת שיש אליה תורים עד עוד שנה וחצי -כשדיווחתי על "צרות" בעת ההחלפות של התרופות [הניסויים] – "אולי זה לא קשור לתרופות"
אני לא רוצה להיות יותר שפן ניסיונות, המחיר היה גבוה מדי!
למה הורמונים מסויימים אחרי כמה שנים מפסיקים לעבוד? / להיות מתאימים?
ת: מניח שאת מתייחסת להתאמה אישית של הטיפול ואין דבר יותר נכון מזה. זה אומר, שהטיפול צריך להיות מותאם לפי:
– סוג ודרגת הסימפטומים
– הציפיות, גורמי הסיכון, בדיקה גופנית, היסטוריה משפחתית והתמדה בסוג הטיפול המתאים
אלה הפרמטרים שמאפשרים התאמת טיפול אישית. בדיקות דם נותנות לרופא תמונה כללית על הפציינטית. יש להם חשיבות כשגיל המעבר מגיע מוקדם, לפני גיל ה-40. שם האבחנה חשובה מפני שיש לזה משמעות בריאותית חשובה.
הסימפטומים שאת מעידה עליהם בפני הרופא המטפל, הם הבסיס להתאמת הטיפול.

ש: איזה סימפטומים קשורים לגיל המעבר ונשים, אולי אפילו רופאים, לא משייכים לגיל המעבר ומטופלים לעיתים באופן לא ראוי?
ת: ישנם עשרות סימפטומים שחלקם מעידים לכאורה על מצב בריאותי בעייתי לכאורה כמו: דופק מואץ, כאבי פרקים, שינויים פסיכיאטריים, סחרחורות, ירידה בחשק המיני ועוד.
הסימפטומים האלה עלולים לגרור אישה לבדיקות מיותרות, לתקוות שמתנפצות, להוצאות כספיות עצומות ולפעמים לטיפולים לא מתאימים כמו כדורים פסיכיאטריים לשינויי מצב רוח בשל גיל המעבר או הזרקת סטרואידים למפרק שהוא בעצם בריא וסובל בגלל שינויים הורמונליים ולא בגלל מחלה מפרקית.
לכן כשאת הולכת לרופא עם תלונות אלה, כדאי שתעלי את האפשרות שזה קשור לשינויים ההורמונליים.

ש: אני בת 54, יש לי עדיין מחזור, מטופלת כמה שנים באביאנה ומאד מרוצה, הצילה אותי ממש. האם יש שינויים הורמונליים גם בתוך הגיל הזה והאם יש תרופות שונות גם בתוך גיל המעבר, שמתאימות לתקופות שונות?
ת: שימי לב לשינויים שחלים בך, היי קשובה לגופך. גם אם את נוטלת סוג של טיפול הורמונלי יכול להיות שתלונות שלא שייכת לגיל המעבר כמו למשל ירידה בזכרון, ירידה בתפקוד המיני וכדומה לא נפתרו וניתנות לפתרון בשינוי טיפול.
היי קשובה לגופך לאורך זמן וגם שינויים שלא נראים שייכים צייני בפני הרופא. אולי יש להם קשר הורמונלי.

ש: שומן בטני זה הסיוט שלי. אף פעם לא היה, עכשיו יש. קראתי שזו תזונה וספורט אבל אני תלמידה טובה בשניהם: אוכלת מאד בריא, עושה ספורט אירובי 3 פעמים בשבוע וגם תרגילים לחיזוק שרירי הבטן ועדיין הדבר הזה שם והמשקל העודף גם. האם זה שלב חדש? האם יש מה לעשות?
ת: המעבר לגיל המעבר מתאפיין בשינוי היחס בין הורמונים נשיים (אסטרוגן) להורמונים גבריים לכאורה (כמו טוסטסטרון שהוא הורמון קריטי בבריאות האישה). לשינויים האלה יש משמעות בפיזור השומן – מפיזור נשי בישבן ובשדיים – לבטן.
בנוסף, גיל המעבר מתאפיין בירידה בשריפה הקלוריות ולכן יש להכניס פחות קלוריות ולשרוף יותר.
שוב, פעילות גופנית, שלושה סימני קריאה!!!

ש: יש תוספי מזון שכדאי לשלב עם כדורים מאזני הורמונים?
ת: רק מה שצריך מבחינה רפואית, בריאותית כללית.

ש: שיניים וחניכיים – תמיד היו בעיה, החמירו עם השנים. האם זו בעיה שקשורה לגיל המעבר בפרט או לחיים המתבגרים בכלל וזו בעיה משותפת לגברים ונשים גם יחד?
ת: אחת העצמות המוזנחות מבחינת בירור אוסטופרוזיס (דילול העצם) היא עצם הלסת. אסטופרוזיס שם גורם לבעיות בבריאות השן והלסת. טיפול הורמונלי מקטין סיכון לאוסטופרוזיס של הלסתות.

ש: הדלדלות השיער – גזירת גורל של הגיל או משהו הקשור לגיל המעבר? יש דרכי טיפול לדבר?
ת: ידוע ברפואת נשים על הידלדלות שיער במצבים הורמונליים שונים כמו הריון אבל אין ידע על השפעת הטיפול ההורמונלי על נשירה. אם בתרופה מסוימת יש נשירה חזקה, כדאי להחליף את התרופה.

ש: הורמונים ועלייה בסיכון לסרטן – לא מזמן התפרסם בלנסט מגה מחקר שמראה קשר בין נטילת הורמונים לעלייה בסיכון לסרטן שד. תוכל להרחיב קצת לגבי הנתונים?
וגם – מדוע כל כמה שנים מתפרסם מחקר חדש שסותר מחקרים קודמים? פעם זה מסוכן, אח"כ בטוח ועכשיו שוב מסוכן.
ת: כל רפואת גיל המעבר טמונה בשאלה שלך. לתמצת את זה: בטיפול נכון אפשר להקטין סיכון של סרטן השד, סרטן מעי גס, מחלות לב, אוסטאופרוזיס ואחרים אבל זה נושא רחב שאנסה להרחיב עליו בנפרד.
באופן כללי, המחשבה שהורמונים = סרטן אינה נכונה.

ש: איך מזהים את הכניסה לגיל המובחן הזה – בדיקת דם, פרופיל הורמונלי? מה ההבדל ביניהם?
בבדיקות דם קבועות אצל רופא המשפחה – למה כדאי לשים לב בהקשר הנשי?
ת: שהטיפול צריך להיות מותאם לפי:
– סוג ודרגת הסימפטומים
– הציפיות, גורמי הסיכון, בדיקה גופנית, היסטוריה משפחתית והתמדה בסוג הטיפול המתאים
אלה הפרמטרים שמאפשרים התאמת טיפול אישית. בדיקות דם נותנות לרופא תמונה כללית על הפציינטית. יש להם חשיבות כשגיל המעבר מגיע מוקדם, לפני גיל ה-40. שם האבחנה חשובה מפני שיש לזה משמעות בריאותית חשובה.

ש: הפסקת מחזור – באיזה גיל היא מסמנת מה?
ת: מתחת לגיל 40 זו מוגדרת כמחלה אנדוקרינית pre mature ovarian insufficiancy ודורשת טיפול כמחלת חסר אנדוקרינית
מתחת לגיל 45 מומלץ טיפול בגלל העליה בשכיחות מחלות כרוניות
הגיל הממוצע בארץ הוא 50-51.

ש: האם נטילת הורמונים בטוחה לנשים שהחלימו מסרטן (ואינן מקבלות טיפול נוסף )?
ת: השאלה איזה סרטן. יש כאלה שאינם קשורים להורמונים ויש כאלה שכן. רצוי להתייעץ במשולב עם האונקולוג ומומחה גיל המעבר.

ש: האם נשים שסבלו/סובלות מדיכאון/חרדה (ברמות שונות) צפויות לסבול מכך יותר בגיל המעבר? האם – באופן כללי – יש דרך לחזות אילו תסמיני גיל המעבר כל אחת צפויה לחוות?
ת: שוב, שאלה רחבה מאד. מי שסבלו מבעיות פסיכיאטריות, גיל המעבר עלול לדרדר את מצבן קיצונית ולכן יש לשים לב ולהיות מודעת לכל שינוי בגיל זה.
בנוסף, מי שסבלה מתסמונת טרום ויסתית קשה (PMS), לעיתים גם פסיכיאטרית, יש לה סיכוי גבוה לתופעות דומות בגיל המעבר.

ש: פה ושם אתגרים בזיכרון לטווח הקצר. האם אני כבר בגיל שאפשר להתחיל (52)? או שזאת הפרעת קשב וריכוז של הדור מרובה המסכים שלי? ומה אפשר לעשות כדי לשפר.
ת: אל תשללי מעורבות הורמונלית לסימפטומים שלך. טיפול נכון עשוי להקטין את תופעות הלוואי.

ש: נתונים מבריטניה מראים ששיעור ההתאבדויות הגבוה ביותר בקרב נשים הוא בקבוצת הגיל 45-49. האם יש לו נתונים על הארץ בהקשר הזה?
ת: על שאלה זו לא נתנו תשובה במודע, בהתחשב בנתוני משרד הבריאות שמצביעים שאין הבדל בכך בין נשים וגברים. יחד עם זאת, ד"ר קופרניק אמר שיש עליה ברמת הדכאון אצל נשים בגיל הזה.

ש: התייחסת כאן באחת התשובות לשינויים פסיכיאטרים. האם אתה יכול להרחיב? וכמו כן, מה הטיפול המומלץ.
מה זה אומר, שכולנו פוטנציאל לשיגעון?
יש לי חברה קרובה שהחלה להיות מאוד חרדתית. האם זה קשור לרותם שינויים פסיכיאטרים או שזה בטח משהו אחר? האם בסופו של דבר זה רק יעצים משהו שכבר קיים אבל לא יצור יש מאפס?
ת: בתשובה למעלה עניתי על התדרדרות אצל מי שסובלת מסימפטומים פסיכיאטריים לפני כן. רוב הסימפטומים של גיל המעבר מקורם במוח וכולכן מוזמנות לכנס פתוח וחופשי בשישי האחרון של מרץ על השפעת גיל המעבר על תפקוד המוח, בהתייחסות להורמונים.
זה נושא רחב ומגוון וחשוב מאין כמוהו. עוד נוכל לדבר על כך בהמשך.

ש: הורמונים בטוחים למי שאמה חלתה בסרטן שד?
ת: היא בסיכון יותר גבוה בגלל האמא לסרטן השד בשל ההיסטוריה המשפחתית אבל טיפול הורמונלי אינו מגדיל סיכון זה אלא אם נמצאה נשאות גנטית שהיא משפחתית (ראי אנג'לינה ג'ולי) BRCA1+ BRCA2.

ש: לא משנה שיש לי מחזור מסודר ושום סימנים של גיל מעבר קלאסי. אם אני בת 53 אני אוטומטית בתוך גיל המעבר? הבנתי נכון?
ת: אם את מרגישה מצוין ויש לך מחזור עדיין אינך בגיל המעבר. עדיין, היי קשובה לגופך. שינויים כמו מצב רוח, תפקוד בעבודה ושינוי בחשק המיני, אולי יכולים להיות קשורים. במילים אחרות, הסימפטומים של גיל המעבר לא תמיד מופיעים עם הפסקת המחזור ולעיתים מגיעים גם קודם.

שימו לב, בסימנים טרום ויסתיים חודשיים יש ימים טובים וימים רעים לסימפטומים ואילו בגיל המעבר הסימפטומים קבועים ומכך – כל הטיפול בין השניים שונה.

הערה כללית: משקל יתר, עישון והימנעות מספורט, מקדימים את הופעת גיל המעבר ובהכרח, ספורט עוזר מאד בהתמודדות עם גיל המעבר ותסמיניו.

אולי תאהבו גם ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *