מחקר שנערך בבריטניה ופורסם בסוף ינואר 2026 בכתב העת Psychological Medicine מצא כי לא נראה שטיפול הורמונלי חלופי ממתן את השפעות תסמיני גיל המעבר אם כי הוא בהחלט יכול להאט אותם.

למרות שהשימוש בתחליפי הורמונים לטיפול בתסמיני גיל המעבר כבר מקובל זמן מה, ההבנה של השפעתם על המוח, הקוגניציה ובריאות הנפש, עדיין מוגבלת. כדי להבין את השפעתם, חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ניתחו נתונים של כמעט 125,000 נשים מהבנק הביולוגי של בריטניה, שסווגו לשלוש קטגוריות: טרום גיל המעבר, לאחר גיל המעבר שמעולם לא השתמשו בתחליפי הורמונים ונשים לאחר גיל המעבר שהשתמשו בתחליפי הורמונים.

במסגרת המחקר חולקו לנשים שאלונים שכללו שאלות הקשורות לחוויית גיל המעבר, בריאות נפשית כפי שדווחה על ידן, דפוסי שינה ובריאות כללית. חלק מהמשתתפות השתתפו במבחנים קוגניטיביים, כולל מבחני זיכרון וזמני תגובה. כ-11,000 מהן עברו גם סריקות MRI שאפשרו לחוקרים לבחון את מבנה מוחן.

תסמינים נפשיים
מתוך הנסקרות, נשים לאחר גיל המעבר נטו יותר מאשר נשים לפני גיל המעבר, לפנות לעזרה מרופא המשפחה או מפסיכיאטר בנוגע לחרדה, עצבים או דיכאון. הן נטו יותר לקבל מרשם לתרופות נוגדות דיכאון. יש לשים לב, שלמרות שנשים בקבוצת הטיפול ההורמונלי החלופי סבלו מחרדה ודיכאון גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת הנשים שלא נטלו טיפול הורמונלי חלופי. ניתוח נוסף של הנתונים הראה כי הבדלים אלה בתסמינים כבר היו קיימים אצלן לפני גיל המעבר. ייתכן, אומרים החוקרים, שבמקרים מסוימים, רופא המשפחה של האישה רשם לה טיפול הורמונלי חלופי בציפייה להחמרת התסמינים הללו בגיל המעבר.

נשים לאחר גיל המעבר נטו יותר לדווח על נדודי שינה, לישון פחות שעות ולחוש עייפות. אלו שקיבלו טיפול הורמונלי חלופי דיווחו על העייפות הרבה יותר משאר הקבוצות, למרות שלא היה הבדל במשך השינה בין נשים אלו לנשים לאחר גיל המעבר שלא נטלו את התרופה.

תסמיני קוגניצה
מהמחקר נראה כי גיל המעבר השפיע גם על הקוגניציה. נשים לאחר גיל המעבר שלא נטלו טיפול הורמונלי חלופי, הראו זמני תגובה איטיים יותר מאשר נשים שטרם החלו את גיל המעבר או אלו שנטלו תחליפי הורמונים. עם זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שלוש הקבוצות בכל הנוגע למשימות זיכרון.

"ככל שאנו מתבגרים, זמני התגובה שלנו נוטים להיות איטיים יותר – זה פשוט חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי וזה קורה גם לנשים וגם לגברים. גיל המעבר נראה כמאיץ את התהליך הזה, אך תחליפי הורמונים נראים כמעכבים ומאטים מעט את תהליך ההזדקנות", אמרה ד"ר קתרינה זולסדורף מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'.

החומר האפור
בשתי קבוצות הנשים לאחר גיל המעבר, מצאו החוקרים הפחתות משמעותיות בנפח החומר האפור – אותה רקמת מוח המכילה גופי תאי עצב ועוזרת לעבד מידע, לשלוט בתנועה ולנהל זיכרון ורגשות. הבדלים אלה ניכרו בפרט בהיפוקמפוס (האחראי על יצירה ואחסון זיכרונות); בקליפת המוח האנתורינלית (ה"שער" להעברת מידע בין ההיפוקמפוס לשאר המוח); ובקליפת המוח הסינגולרית הקדמית (חלק במוח שעוזר לנהל רגשות, לקבל החלטות ולמקד את תשומת הלב).

אל כך אמרה פרופסור ברברה סאהקיאן, המחברת הבכירה של המחקר מהמחלקה לפסיכיאטריה בקיימברידג': "אזורי המוח שבהם ראינו את ההבדלים הללו הם כאלה הנוטים להיות מושפעים ממחלת אלצהיימר. גיל המעבר עלול להפוך את הנשים הללו לפגיעות בהמשך הדרך. אמנם זה לא הסיפור המלא, אך הוא עשוי לעזור להסביר מדוע אנו רואים כמעט פי שניים מקרים של דמנציה אצל נשים מאשר אצל גברים."

לסיכום, כפי שאמרה ד"ר כריסטל לנגלי מהמחלקה לפסיכיאטריה, המפתח הוא שמירה על אורח חיים בריא: "רוב הנשים יעברו את גיל המעבר, וזה יכול להיות אירוע משנה חיים, בין אם הן נוטלות טיפול הורמונלי חלופי ובין אם לאו. אורח חיים בריא – פעילות גופנית, שמירה על פעילות גופנית ואכילה בריאה, למשל – חשוב במיוחד בתקופה זו ובכלל, כדי לסייע במתן חלק מהשפעותיו".

פרסום המחקר כאן >>