מנפאוז, גיל המעבר, גיל הבשלות, העמידה, הישיבה או מה שזה לא יהיה; משהו קורה כאן. מכיוון שכאן, אצלנו, מדברים על זה כל הזמן, החלטנו לבדוק מה קורה אצל נשים אחרות, כמונו. איך בודקות? שואלות.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל יש כ-1.5 מיליון נשים בין הגילאים 35-64. למה בדקנו את קבוצת הגיל הזו? משום שקבוצת הנשים הזו נמצאת בשלבים שונים של התמודדות עם התבגרות ושינוי – החל מהתהליך הפיזי ותקופת הפריון, עבור בשינויים במשפחה, בקריירה וגם בעניין האישי בחיים עצמם.

קהילת On Fire מאתגרת כבר מספר שנים בדיוק את הנושאים האלה ורואה בהם בסך הכל עוד תקופת חיים, שמציעה הזדמנויות ואפשרויות לפיתוח תשוקות חבויות, כיווני עניין חדשים, שאיפות לחיים, הזדמנויות קריירה ובכלל, מאפשרת הזדמנות לפתוח כיוונים חדשים בחיים, שמנצלים את ניסיון החיים שנצבר, את התבגרות בני המשפחה האחרים ומאפשרת לעשות דברים שלא העזנו עד עתה.

לפני שממשיכות, כולן מכירות את האתר המעולה שלנו, כן? הנה, כאן >>

כך נולד הסקר
אי שם, בתחילת 2024, החלטנו לקיים סקר מקיף ולנצל את הקהילה הגדולה והאיכותית, שהתקבצה בקבוצת הפייסבוק שלנו. באופן שהפתיע אפילו אותנו, 656 נשים ענו לשאלון שחיברנו יחד עם יעוץ אקדמי והתשובות שעלו מדהימות ממש. ראשית, נודה למי שענתה – אתן חברות אמתיות. שנית, נסייג ונאמר, שהסקר אינו משקף את כלל האוכלוסייה אלא רק את הנשים שהתקבצו כאן, בקבוצה הגדולה והאיכותית שאנחנו.

רגע לפני שנגיע למספרים עצמם, ואם תהיתן מה היה שם, זה השאלון שמילאו אלה שענו >> 

נתונים דמוגרפיים
טווח גילאי העונות היה בן 38-60, שמתגוררות בכל הארץ אבל גם מחוץ לישראל.

רובנו בזוגיות עם ילדים (כ-66%) אבל 16.4% גרושות עם ילדים ובאופן מפתיע 6.3% רווקות ללא ילדים ומספר דומה 6.1% רווקות עם ילדים ו-3.5% נשואות בלי ילדים.

כ-2/3 מאיתנו מרוויחות מעל הממוצע במשק וזה די מגניב.

גיל המעבר
כ-90% מאיתנו מזהות אצל עצמנו תסמינים כאלה או אחרים המשויכים לגיל המעבר, כשיותר מחצי מאיתנו כבר נפרדו מהמחזור החודשי (57.3%) והאחרות נמצאות בשלבים שונים של הפרה מנופאוז והמנפאוז עצמו.

מה הם התסמינים הכי בולטים מהן אנחנו סובלות? ביקשנו מכל אחת לציין כמה סימפטומים בולטים והתוצאות מוכיחות את בורות המערכת – ובאמת שאין דרך אחרת לקרוא לדבר – שמשכנעת נשים רבות שגלי חום הם ההוכחה הקובעת להיותן בגיל המעבר. מה אנחנו סימנו כתופעות בולטות:

• 61.7% מאיתנו חוות בעיות שינה. נושא שאינו מדובר מספיק לדעתנו והשפעתו קריטית ממש.
• כ-50% מאיתנו מעידות על בעיות עלייה במשקל ומשקל יתר, תנודות תכופות במצבי רוח וקשיי זיכרון ושליפה.
• כ-43% מדווחות על גלי חום וירידה בחשק המיני – נושא שבוודאות מדברים עליו פחות מדי ומשפיע על מערכות היחסים שלנו.
• כרבע מאיתנו מדווחות על תופעות כמו בעיות במערכת העיכול, דיכאון, חרדה, דילדול שיער, יובש נרתיקי, כאבי מפרקים, יובש בעור הגוף.
• כ-13% מדווחות על בעיות בחניכיים – תופעה שרופאי השיניים רק מתחילים להודות בה כמאפיינת גיל ומגדר.
• כ-5.5% מאיתנו מעידות שאין להן תסמינים כלל.

כמה מאיתנו מטפלות – ולא משנה איך – בתסמיני גיל המעבר? כאן הנתונים מדהימים למדי:

• 41% לא מטפלות כלל. למה בעצם? אם משהו היה מציק לילד שלכן הייתן מטפלות בכך, למה לא בעצמכן?
• כ-37% מטופלות בטיפול הורמונלי חליפי.
• כ-19% מטופלות בטיפולים אלטרנטיביים לטיפולים ההורמונליים.
• כ-11% מקבלות עזרה נפשית.

מהיכן אנחנו מקבלות את מרבית הידע שלנו על גיל המעבר?
גם כאן הנתונים מדהימים למדי. 80% מאיתנו מקבלות את מרבית הידע שיש לנו על מה עובר עלינו מהאינטרנט (איזה מזל שיש את On Fire), כ-35% מאיתנו לומדות מחברות או בנות משפחה ורק כ-30% מאיתנו מקבלות מידע הולם מרופאי המשפחה או מרופאות הנשים.

כדאי לדעת, בהתמחות בגניקולוגיה בישראל אין לימודים על גיל המעבר. רופאים ורופאות הבקיאים בחומר, העמיקו בכך בעצמם. רק לאחרונה סיפרה לי חברה שרופא הנשים שלה עשה לה בדיקה הורמונלית וקבע שאינה בגיל המעבר. האישה מעידה על כל כך הרבה סימפטומים והבדיקה חסרת משמעות, כפי שלמדנו מד"ר קופרניק, בגלל הסערה ההורמונלית שחווה הגוף ומתבטאת בעליות וירידות ברמות ההורמונים, שלא ברור כיצד אותו רופא קבע קביעה כזו בנחרצות.
לא מפתיע שכמעט 60% מאיתנו מעידות שאינן יודעות מספיק על מה שעובר עליהן. לגברים, תרשו לנו להניח, זה לא היה קורה.

שוק העבודה
האם יש קשר בין הסטטוס שלנו בשוק העבודה למה שעובר על הגוף שלנו? מנסיוננו כאן, יש ויש. בנתונים הבסיסיים כ-60% מאיתנו שכירות, 36% עצמאיות ויש גם מובטלות ואפילו פנסיונריות מועטות.

כ-30% מהעצמאיות הפכו להיות כאלה אחרי גיל 45. כשליש מאיתנו כבר לא עובדות במשרה מלאה. כ-54% מאיתנו מעידות שכבר יש תקופות שיותר קשה להן בעבודה ושיש תנודתיות בהתמודדות מולה.

נתון מעניין הוא זה של ההתמדה בעבודה – כמחציתנו עובדות יותר מעשור באותה עבודה וחלק דומה עובדות באותה עבודה 5-10 שנים. אם כך, זה גיל בו נשים נמצאות בשיא נסיונן בעבודה והן מתמידות יותר מהצעירים סביבן. למרות כל זה, תעיד כל מי שניסתה לחפש עבודה כאישה מעל גיל 45 ויודעת כמה חסר סבלנות שוק העבודה לנשים בגילנו, באופן הפוך ליכולות ההתמדה שלנו. רק כ-14% מאיתנו החליפו יותר מ-2 מקומות עבודה בעשור האחרון. כל השאר התמידו במקום עבודה אחד או בשניים לכל היותר (ביחס שווה כמעט).

שאלנו גם על התחושות שלכן לגבי ההשפעה של תסמיני גיל המעבר על העבודה שלכן וכאן הנתונים מדהימים ביותר:
כ-53% העידו שיש להם השפעה מסוימת על איכות העבודה, מעל 7% העידו על השפעה משמעותית ורק כ-40% העידו על כך שאין להם השפעה על העבודה כלל. האם מקום העבודה שלכן ושלכם בכלל מותאם לנשים בגיל המעבר? נסו להשוות את התאמתו לנשים בטיפולי פריון או בהריון ותגלו את ההבדל.

אותן 60% שהעידו על השפעה של התסמינים על עבודתן ציינו כמובן את העייפות בשל היעדר השינה, ה-Brain Fog המפורסם, בעיות הריכוז, מצבי הרוח המשתנים וכל שאר התופעות שכבר הכרנו קודם.

כמה אנחנו גלויות על הקשיים הללו במקומות העבודה? כ-48% מודות שהן מסתירות את ההשפעות של התסמינים במקום העבודה וכ-10% מודות שכבר העירו להן על כך. בושה, כידוע, הורגת או לפחות פוגעת בסוף בעיקר בנו. הגיע הזמן לנרמל את התופעות במקומות העבודה ולפרק את התיוג המתלווה לנשים בגילנו בשוק העבודה.
כמה מאיתנו שקלו לעשות שינויים בתעסוקה בשל התופעות? כ-8% ממש שוקלות להתפטר, 5% התפטרו בשל כך וכ-16% שוקלות לצמצם משרה. כ-12% פשוט יצאו לפנסיה מוקדמת. האחרות לא עשו דבר.

משפחה
האם המשפחות שלנו נושאות גם הן בהשפעות של הגיל והתופעות? מחציתנו מטפלות בהורים מבוגרים, ברמה כזו או אחרת. לכ-78% מאיתנו יש עדיין ילדים בבית, כ-60% מהם עדיין זקוקים לטיפול הורי. נתון זה מעיד שחלק לא קטן מאיתנו מתמודדות עם הורים וילדים בעת ובעונה אחת. לא פשוט.

ומה עם הזוגיות? זוכרות את 43% מהנשים שדיווחו על בעיות בחיי המין כסימפטום? אז גם הזוגיות שלנו נפגעת מהסימפטומים הלא מטופלים ולא מדוברים – כ-40% מאיתנו לא מסופקות מחיי המין, כ-40% מעידות על סיפוק חלקי בלבד.
כ-41% מאיתנו מעידות שנתונים אלה פגעו בזוגיות שלהם. יחד עם זאת, שמחנו לגלות ש-10% מעידות שהיחסים רק השתפרו בתקופה הזו. כ-64% העידו שבני ובנות הזוג דווקא מבינים ומשתפים פעולה.

לייף סטייל
ומה עם החיים עצמם? ובכן, שם אנחנו פשוט נהדרות.

ספורט – 57% מאיתנו עושות ספורט כמה פעמים בשבוע, חלק לא קטן מאלה (כ-18%) מתעמלות כמעט מדי יום. ספורט הוא באמת אמצעי מניעה להזדקנות וחולניות ומכל כך הרבה סיבות, שהנתון הזה פשוט פנטסטי ומוכיח שאנחנו מבינות לאן זה הולך ומה צריך לעשות ומה אנחנו עושות? בעיקר הליכה, פילאטיס, יוגה, ריצה, שחיה, חדר כושר ואימוני כוח.

תוספי תזונה וביוטי – כ-55% מאיתנו נוטלות תוספי תזונה שונים. אנחנו קונות ומשתמשות בקוסמטיקה ובעיקר קונות אותה בפארמים (כ-60%). באופנה אנחנו מעט יותר שמרניות – 57% מאיתנו קונות בחנויות ורשתות, 40% ברשת אבל רק 18% מאיתנו קונות בחנויות יד שנייה ו-23% מאיתנו חושבות שיש להן מספיק בגדים. גיבורות, בחיי.

74% אחוז מאיתנו לא עושות כלל טיפולים אסתטיים. 26% עושות ואולי הן רק אלה שמודות בכך.

חופשות – כשליש מאיתנו לא טסות לחופשות בחו"ל, כשליש לא נופשות בארץ וזה מעניין ולמסעדות אנחנו יוצאות לא מעט.

מה מעשיר את נפשנו? אנחנו הכי אוהבות להיפגש עם חברים (כ-73%). כ-63% מאיתנו צופות בסרטים וסדרות וחצי מאיתנו קוראות ספרים באופן קבוע וזה נפלא, כ-24% הולכות לתיאטרון וכרבע מאיתנו פוקדות תערוכות באופן קבוע. ל-21% מאיתנו תחביבים שונים ומשונים, שאנחנו מטפחות.

בסופו של שאלון, השארנו מקום לתשובות פתוחות לשאלה מה אתן מרגישות שהשתנה בחייכן. כמעט כולכן עניתן. רובכן הודיתן בעייפות פיזית ואף נפשית אבל היו גם תגובות אחרות כמו אלה:
"מה השתנה? קודם כל המוטיבציה לחיים האנרגיות החוזק הפיזי ובכללי החשק"

"תחושת הביטחון בחוסנו של הגוף – הוא משתנה ללא שליטה, לטוב ולרע"

"הגוף מתבלה ומייצר צורך בהרבה תחזוקה, הסבלנות מתקצרת, הקשר לחברות יותר מוערך"

"המודעות לגוף שלי עלתה- מגבלות ויכולות, לטפל ולדאוג לגוף, ואני פחות ״דופקת חשבון״ וגם זה מתחזק"

"מצב הרוח הכללי ירד והשיעמום המנטלי התגבר. יש יותר זמן פנוי כשהילדים בוגרים"

"הגוף, האטה וירידה באנרגיה, דכדוך קל, כאבי גוף ומיחושים דומים לצד,זה שאני מרגישה מחוברת יותר לעצמי, עושה מה שאני אוהבת. בשלות"

"אני משתדלת להתמקד בעיקר, לא מבזבזת אנרגיה על שטויות, לעיתים קרובות קיצרת רוח, נהנית מאוד מחברת חברות וחברים ומשתדלת להרבות בזה"

"מחוברת יותר לעצמי, סקס יותר טוב וכמובן דכדוך כזה שנמצא שם תמיד, מועקה קטנה כזאת"

"האמת שזו תקופה כל כך מאתגרת, עם כל מה שקורה פה, שממש קשה לי להבין אם מה שהשתנה זה בגלל התקופה או תופעות של הגיל, אבל בגדול מרגישה יותר חרדות ופחדים, פחות סבלנות לבולשיט, אבל יותר סבלנות באופן כללי (נשמע הגיוני?), בעיות ריכוז, שוכחת המון דברים, גם כאלה שנשבעתי שאני לא אשכח."

"אני יותר מודעת ומרגישה חכמה פעילה. לא מסתירה מעצמי רגשות, ולא מסביב. זקופה ורגועה, חוץ מהמצב הזוועתי בארץ"

"לצד כל התסמינים הגופניים המסמנים התבגרות וסוף, מצאתי אהבה וקבלה עצמית גדולות, לאהוב את עצמי כפי שאני, להעניק לעצמי את הנכון והטוב, והדבר הזה משפיע לטובה על חיי ויחסיי עם העולם".

לסיכום, תודה לכן – על הקהילה, על ההיענות ועל שאתן גיבורות. רוצות לדעת עוד? היכנסו לאתר הנהדר שלנו כאן >>

*** כל הזכויות שמורות ואין להשתמש בחומרים מפוסט זה ללא אישור שלנו. תודה