שמרו על השדיים שלכן ולכו להיבדק

האם אתן בודקות באופן קבוע את השדיים שלכן? באפריל 2021 אירחנו את עמותת "1 ל-9" ולמדנו דברים חדשים. קראו, למדו דברים חדשים והכי חשוב – לכו להיבדק. בשביל השקט הנפשי שלכן

הסטטיסטיקות של שכיחות סרטן השד אצל נשים מפחידה. הן מראות שכבר הגענו למספרים של 1 מתוך 7.5 נשים חולה והמספרים רק עולים. כדי להכניס הכל לפרופורציה וכדי לא לפחד סתם, כדי שנדע לפעול נכון, אירחנו את הנשים הנהדרות של העמותה, שגילו לנו דברים חדשים על סרטן השד והדרכים להימנע ממנו ועל חשיבות הבדיקות התקופתיות להצלת חיים. אל תתעצלו, קראו עד הסוף. הפעם זה באמת עניין של חיים.

עמותת אחת מתשע
"1 מ-9" היא העמותה היחידה המתמחה בסרטן השד, גורם התמותה מס' 1 לנשים בארץ. כ-5400 נשים מצטרפות למעגל החולות מידי שנה. 25% – מתחת לגיל 50.

1 מכל 8 נשים תחלה במהלך חייה אבל יש גם נתונים מעודדים יחסית – גילוי מוקדם יביא לריפוי של 92% מהן בגילוי מוקדם.

חשיבות הגילוי המוקדם היא קריטית להצלת חייהן של נשים ושיפור איכות חייהן של מתמודדות, על היקף טיפול מתון יותר וחזרה מהירה יותר לשגרה.

העמותה עוסקת בקידום המודעות לחשיבות הגילוי המוקדם, באמצעות פעילויות הסברה בכל רחבי הארץ ללא תשלום. הפעילויות מעניקות למשתתפות ידע מעשי לגבי שגרת הבדיקות הנדרשת, על מנת לשמור על חייהן; המידע המועבר מנפץ מיתוסים, מפיג חששות וגורם לנשים ללכת להיבדק.

העמותה מעניקה שירותי ליווי ותמיכה לנשים שחלו בסרטן השד ולבני משפחותיהן. לעמותה מרכז מידע ואינטרנט, עו"ד המתמחה במיצוי זכויות לנשים חולות סרטן שד. היא פועלת גם לשינוי מדיניות חקיקה למשל, בהגשת בקשה לסל הבריאות להורדת גיל הממוגרפיה לגיל 40.

אנחנו מביאות לכן את סיכום האירוח, שנערך בהנחיית רוחל'ה אלדר – מנחת קבוצות, שבאה מתחום הפסיכולוגיה השיקומית והארגונית.

רוחל'ה אלדר

הסיבות בגללן נשים אינן הולכות להיבדק

  • חרדה – נשים מפחדות לעסוק בנושא כדי לא לדעת, במין תחושה שאם לא ניגע בנושא, זה לא יגיע. גם נשים שבמשפחתן היה או יש סרטן השד, נמנעות מבדיקות.
  • חסמי מגדר – נשים דואגות לכולן לפני שהן דואגות לעצמן.
  • חוסר מודעות ולעיתים בורות – פעמים רבות, נשים לא יודעות מספיק על המחלה (עובדה, האירוח הזה תרם גם לנו, המשתתפות).
  • הנחיות משרד הבריאות – בדיקות הסקר במסגרת סל הבריאות מוצעות לנשים מגיל 50 ומעלה אך סרטן השד מאובחן גם בגילאים צעירים יותר. העמותה מקדמת בקשה להורדת גיל הממוגרפיה וממליצה לכל אישה, שאינה בקבוצת סיכון, להיבדק ע"י כירורג שד מגיל 30. הרופא/ה מבצע/ת תשאול ראשוני, ומתאים לאישה את שגרת הבדיקות המומלצת עבורה.
  • חוסר אמון של נשים במערכת.
  • פחד מהבדיקה עצמה – חוסר ידיעה על רמת הקרינה.
  • מיתוסים של תרבות ואמונה – וגם תחושה ש"לי זה לא יקרה", "אני צעירה מדי", "אני לא בקבוצת סיכון" וכדומה.
  • דחיינות.

למה אנחנו חייבות ללכת להיבדק? נשים צריכות לקחת אחריות לחיים שלהן ולבריאות שלהן

קבלו קצת סטטיסטיקה:

  • 80% מהממצאים שאנחנו מוצאות לעצמנו בשד אינם סרטניים.
  • 85% מהגידולים התגלו על ידי הנשים עצמן או על ידי בני או בנות הזוג שלהן.
  • יותר נשים בגילאי ה-30 וה-40 שלהן חולות בסרטן השד, בהשוואה לנתוני עבר. בשנה האחרונה 25% מחולות סרטן השד בארץ היו נשים מתחת לגיל 50.
  • גילוי בשלב 0, בו הגידול קטן מ-2 ס"מ וקשה לזהות אותו במכשירי הדמיה. הוא עדיין לא התפשט לבלוטות הלימפה ובתי השחי. אחוזי ההחלמה בשלב הזה הם 92%.
  • גילוי בשלב 1, הגידול מתחיל להתפשט לבלוטות או לגדול. אחוזי ההחלמה עדיין מאד גבוהים – 72-80%. לכן גילוי מוקדם כה חשוב.
  • משך התקדמות או התפשטות סרטן השד משתנה בתנאים שונים של המטופלת ובסוגי הסרטן השונים.

מבנה השד
השד מורכב מבלוטות חלב (כ-15-20), רקמה סיבית ושומן. הסרטן "יושב" בדרך כלל על בלוטות החלב.

בגיל צעיר הרקמה הסיבית סמיכה וצפופה ובמשך השנים היא מתדלדלת. הרקמה הסיבית היא קריטית לבדיקות ולכן כשהריקמה הסיבית צפופה נשים לא ישלחו לממוגרפיה מפני שבדיקה זו מתקשה  לבדוק ברקמה צפופה.

מבנה השד משתנה עם הגיל והשדיים עוברים שינויים בהתאם למחזור ולביוץ.

מעגלי הבדיקה השונים שכל אישה חייבת להכיר

  • מעגל 1 – מודעות והיכרות עם השדיים על ידי בדיקה עצמית. פעם בחודש נשים עם מחזור, ביום ה-2-3 למחזור ונשים ללא מחזור פעם בשבוע, צריכות למשש ולבדוק את השדיים.
    כדאי לשים לב להפרשות מהפטמה, פריחה, פצע או צבע על השד או שינוי בעור השד, שהופך למחוספס – כל אלה סימנים שיכולים להיות קשורים גם לתופעות אחרות ולא סרטניות, אבל אם אינם חולפים יש להיבדק. לרוב זו פריחה או משהו אחר אבל בדיקה חשובה במקרים אלה. כך גם אם אחד השדיים משנה צורה. כאבים, בדרך כלל, אינם סימן מנבא סרטן. גם אם יש כאבים מתמשכים בזרועות העליונות או בבתי השחי – מומלץ ללכת לבדיקה.
    זכרו, לרוב סימנים אלה אינם מנבאים דבר אבל שווה ללכת לבדיקה אם אינם עוברים.
  • מעגל 2 – כירורג שד. העמותה ממליצה לכל אישה מגיל 30 להתחיל להגיע לבדיקות שגרתיות אצל כירורג שד. אם יש היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות, מומלץ להגיע כבר משנות ה-20 המוקדמות.
    לכו לרופאים כירורגים המתמחים בשדיים. רופאי נשים אינם מומחים בזה.
    יש פחות כירורגיות שד אבל זכרו, שמותר לכן להיכנס לכל בדיקה בליווי אחות או מישהו שהגיע אתכן. אל תדחו בדיקה אצל כירורג שד רק בגלל שהתור לנשים כירורגיות ארוך מאד.
    מה עושה כירורג השד? כירורג השד אמור לבצע בדיקת מישוש, לאסוף מהמטופלת את כל הפרטים הרלוונטיים על רקע, משפחה ותרופות ועל סמך כך יקבע את תדירות ההגעה אליו ואת פרוטוקול הבדיקות המומלצות.
  • מעגל 3 – הבדיקות – אולטרה סאונד, ממוגרפיה ו-MRI.
    אולטרה סאונד עובד על בדיקות קול ואפשר לעשות אותו בכל גיל.
    ממוגרפיה – מגיל 50 כל קופות החולים מאפשרות בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים.
    לפני גיל 50 נשים ינתנו בדיקות לנשים שנמצאות בקבוצות סיכון או לנשים שמתעקשות על כך.
    רמת הקרינה בממוגרפיה מאד נמוכה. לשם השוואה – בדיקת CT ברמת קרינה גבוהה פי כמה וכמה.
    בדיקת ממוגרפיה עלולה להיות לא נעימה לחלק מהנשים. תתנחמו, היא קצרה מאד.
    בשנים האחרונות יש בדיקת ממוגרפיה בשם טומוסינטזיס, שהיא מדויקת יותר. אפשר לקבל אותה בדרישה מוקדמת מכירורג השד, שיפנה נשים למקומות בהם נמצאים המכשירים. עדיף לבצע את הבדיקות במרכזים ייעודיים.
    נשים עם שד סמיך או נטיה לציסטות – מומלץ גם ממוגרפיה וגם אולטרה סאונד. אלה הן בדיקות משלימות. ממוגרפיה בודקת הסתיידויות בצינורות החלב, אולטרה סאונד בודק מבנה רקמות.
    אחרי קבלת התוצאות – הגיעו עם התוצאות לכירורג השד לסיכום התוצאות.
    MRI – בדיקה מאד מדויקת. מי שזכאיות לכך הן נשים שעברו סרטן שד או נשים שנושאות את הגן BRCA.
    הממוגרפיה היא המדויקת ביותר שיש כרגע, עם רמת דיוק של 80-90% ולכן שלושת המעגלים אמורים לכסות את הרוב.
    גם נשים מניקות צריכות ללכת להיבדק.

גורמי סיכון

  • היותנו נשים הוא גורם הסיכון המוביל. כל אישה בסיכון.
  • מגיל 40 הסיכון עולה פי 3-4.
  • מוצא – 1 מ-7.5 נשים יהודיות עלולות לחלות בסרטן השד (יותר מאשר במדינות ובמוצאים אחרים).
  • עדתיות – נשים ממוצא אשכנזי מובילות ברמת הסיכון ונשים ממוצא עיראקיות ממש אחריהן. כל אישה עם מוצא מלא או חלקי אשכנזי זכאית לבדיקה לנשאות ל-BRCA בחינם. נשים ממוצא אשכנזי או עיראקי יכולות גם לבקש אישור סל בדיקות מורחב.
  • אסטרוגן – חלק גדול של סרטני השד הם תלויי הורמונים. האסטרוגן מצטבר בגוף בכל מחזור וסרטן "אוהב" אסטרוגן. גם בגיל המעבר ולכן בגיל זה יש עליה ברמת גילויי הסרטן.
    ככל שנשים נמצאות יותר שנים בגילאי המחזור, כך יש להם יותר סיכון לחלות בסרטן השד. נשים שהיו יותר שנים בהריון הסיכון שלהן לסרטן השד – קטן וזאת משום שפחות אסטרוגן "הצטבר" בגופן.
  • נשים שעברו טיפולי פוריות נמצאות בסיכון גבוה יותר. ההורמונים בטיפולים מעלים את רמת הסיכון.
  • הורמונים לגיל המעבר – יש לקחת במתינות ולשאול את הרופא ואת כירורג השד במקביל לגבי הסיכונים.

קבוצות סיכון

  • נשים (וגם גברים) שבמשפחתן היה סרטן השד או השחלות. גם בקרבה ראשונה כמו אמא אבל גם בקרבה שניה – דודה או סבתא.
  • נשים שבמשפחתן יש נשאות לגן המוטציה BRCA 1 או 2. שימו לב, רק 15% מהחולות בסרטן השד נושאות את הגן המוטציוני.
  • נשאות למוטציות סרטן השד אחרות.

שימו לב, ל-85% מחולות סרטן השד לא היתה במשפחה נשאות לשום גן.

  • נשים עם שדיים גדולים – עדיין נבדק הקשר של זה לרמת ההורמונים והשפעתם על גודל השד.

דברים שעשויים להפחית סיכון לסרטן השד ותלויים בנו

  • סקס וספורט – מומלץ מאד סקס בגלל שחרור אנדרופינים במוח, שמיטיבים עם נשים בהרבה מובנים פיזיולוגיים; מעבר להפרשת האנדרופינים, הוא גם מביא להריונות והנקות שמפחיתים סיכון עד גיל 30 פלוס. כך גם ספורט קבוע; ספורט אירובי קבוע מעלה גם הוא את רמת האנדרופינים ומפחית את אחוז השומן (אסטרוגן "אוהב" שומן וסרטן "אוהב" אסטרוגן).
  • נשים עד גיל 36 לערך, (הריונות עד גיל 30 וקצת נחשבים מפחיתי סיכון), שנכנסות הרבה פעמים להריון ומניקות  – פחות שנים בהן יש הפרשות הורמונים, מקטינות את הסיכון.
  • תזונה – אצות ים ושמן זית מפחיתים סיכון (שמן זית בכבישה קרה, לא מטוגן). כף פעמיים ביום יכולה להיטיב.
    תזונה היא עניין שמשתנה בין אישה לאישה אבל יש כמה דברים מיטיבים בכל מקרה – להרבות בירקות ופירות, אגוזים ושקדים טבעיים ברמה מתונה, להפחית קמחים לבנים, חומרי צבע וסוכר לבן (סרטן "אוהב" סוכר), לאכול הרבה קטניות.
    צמחוניות לא צריכות להרבות במוצרי סויה כי יש בהם פיטו-אסטרוגן ולא מומלץ להרבות בו.
    אלכוהול וטבק – עישון לא בריא בשום היבט. אלכוהול – יין אדום מאד מומלץ. האחרים פחות.
    מוצרי חלב – אין המלצה להפחית; מי שאין לה רגישות לחלב ומוצריו, מומלץ לאכול מוצרים עם 3% שומן ומעלה כי רק אז הסידן נספג היטב בגוף.
  • דאודורנטים – אין מחקר שקושר בין אלומיניום בדאודורנט לסרטן השד.
  • לחץ וחרדה – כמה פעמים בשבוע הקדישי זמן לעצמך לעשות משהו שעושה לך טוב. ללחץ וחרדה השפעות שליליות על המצב הפיזיולוגי והשפעה הורמונלית ניכרת.
  • חברות נשית – דיבור ושיתוף מומלצים בחום.

מקוות שלמדתן כאן דברים חדשים והכי חשוב, שהזמנתן לכן תור לבדיקות אצל כירורג/ית שד.

עמותת "אחת מתשע" היא גוף ללא כוונת רווח, אינה נתמכת ע"י הממשלה, ומתקיימת מתרומות בלבד. פרטים נוספים באתר כאן >> או בטלפון 03-6021717.

אולי תאהבו גם ...

לרוץ בגיל המעבר

ד"ר שרה ברגר, רופאה שעוסקת בדרך כלל בלימוד ומחקר של מוטוריקת ילדים, כתבה באתר runningwoman.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.