תתפלאי אבל יתכן וזה קשור למנופאוזה

ד"ר נועה חובב התארחה בקהילת On Fire בינואר 2021 וסיפרה על סימפטומים שנשים לא מדמיינות שיש להם קשר לגיל המעבר

ד"ר נועה חובב

ד"ר נועה חובב התארחה בינואר 2021 בקהילת הנשים On Fire וסיפרה על סימפטומים שאין להם יחסי ציבור ונשים – ולמרבה הפלא גם רופאים רבים – לא משייכים אותם לתסמיני טרום גיל המעבר וגיל המעבר.

אלה דבריה:
"חלק מהאג'נדה שלי זה להרים מודעות לגיל המעבר בקרב נשים ובקרב מטפלים בכלל.

אני בת 50, נשואה ואמא ל-3 ילדים גרה בכפר בילו ליד רחובות. רופאת משפחה כבר 20 שנה ועוסקת בגיל המעבר קרוב ל-17 שנה ו-14 מתוכן באופן ממש אינטסיבי. זה התחיל משת"פ ב-2007 עם ד"ר קופרניק, המנטור שלי, כשאני הייתי מתמחה ברפואת משפחה בקפלן. מקבלת ב"כללית" במזכרת בתיה ובאופן פרטי בכפר בילו.

השילוב של ד"ר קופרניק ושלי, כך הבנו, כשאני נותנת לטיפול בנשים את הידע שלי בתחום רפואת המשפחה יחד עם התובנות ההורמונליות של ד"ר קופרניק, מביא את רמת הטיפול שלנו מול מטופלות לשיאים שלא הכרנו. התובנה הזו גרמה לנו להקים לפני שנה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב את בית הספר לגיל המעבר במסגרת לימודי המשך. בקורס של 14 מפגשים של 3 שעות כ"א אנחנו מלמדים רופאים, אחיות, פיזיוטרפיסטים, דיאטנים, אנדוקרינולוגים מה זה גיל המעבר ומה עובר על נשים בגיל המעבר ואיך כמטפלים אנחנו יכולים לעזור להן.

בשנתיים האחרונות קשה להתעלם מהנושא. בכל רגע נתון כמיליון נשים בישראל נמצאות בגיל הזה וקשה להתעלם מזה. הנשים היום שונות מנשים בדור של הסבתות שלנו והאמהות שלנו. אנחנו בשיא שלנו והאתגרים שהגוף מציב לנו עלולים להקשות עלינו בשלב בו אנחנו נדרשות לגיל שלנו. זה בכלל גיל מורכב – רפואית, זוגית, ילדים שעוזבים את הקן או לחילופין נשים שהן אמרהות צעירות, הורים שמזדקנים ועוד סוגיות רבות.

המטרה שלנו כרופאי גיל המעבר זה להעביר את האישה עם איכות חיים מקסימלית ומינימום סיכונים אל מעבר לתקופה הזו.
הערב נדבר לא על תסמינים קלאסיים כמו גלי חום ובעיות שינה, לחלקם לא שמים לב ולא מייחסים כקשורים למצב ההורמונלי. המצגת הזו ניתנה במקור לרופאי משפחה והותאמה לקהל הרחב.

דוגמאות לאבחנות שהגיעו ממקומות בלתי צפויים:
הגיעה אליי רונית, לה יש כאבים במרפק ימין. זריקות, בדיקות ותרופות לא עזרו. האישה מסתובבת עם קלסרים של בדיקות וכאבי מפרק נודדים. גיליתי שהיא עלתה 30 ק"ג בשנים האחרונות, 10 ק"ג בשנתיים האחרונות. חיברתי – כאב במרפק, עליה במשקל, והבנתי שגם אני נפלתי באבחון.

יעל, בת 52, נשואה עם 3 ילדים, עובדת בבריאות הנפש, קרוב למקום מגוריי. היא סבלה מכאבי גב תחתונים שלא הצליחה להתאושש מהם. אני מכירה את כאבי הגב האלה. תמיד הצליחה להתאושש, הפעם לא. לא חוזרת לעבודה כבר שנה וארבעה חודשים. לאט לאט זה התדרדר לדכאון. היא באה אליי ואמרה: אני לא מסוגלת לחזור לעבודה. הבנתי שכאב הגב הוא מיצג גופני אבל הנפש שלה לא מסוגלת יותר להתמודד. היא התחילה בכדורי שינה וכדורים נגד דכאון אבל היא הרגישה שהבית שלה מתפרק כי אינה מתפקדת.

לילך בת 56, אלמנה עם 2 בנים. צורכת תרופות קבועות נגד דלקות לשלפוחית השתן. שמתי לב שיש לי כבר הרבה מאד תרביות לדלקות השתן. היא מספרת שיצאה לאחרונה מאתרי ההיכרויות. הבנתי שהיובש בנרתיק ממנו היא סובלת, שגורם לה לדלקות ולכאבים, גורם לה להימנע מדייטינג. הורמונים היו יכולים להעלים את הבעיה.

לאסטרוגן, שהולך ונעלם בגיל המעבר, יש קולטנים בכל איבר ואיבר בגוף. חוץ מהטחול, לכל האברים יש רצפטורים לאסטרוגן. מהמוח עד העצם. ולכן, כשנכנסים למנאופוזה, הרי ששלל הסימפטומים נוגעים בכל האיברים. יכולים להיות תופעות בריריות ובעור, במערכת העצבים, במוח (מה שגורם לגלי החום), שינויים קוגניטיביים, מיגרנות, ירידה בחשק המיני, המערכת המינית ודרכי השתן. אבל כל מערכת בגוף יכולה להיות מושפעת מכך.
כל תופעה גופנית שהחלה כשהמחזור מתחיל להזדגזג או לסוף המחזור, יכולה להיות קשורה למנופאוזה.

דכאון
60% שכיחות לדיכאון בתקופת הפרי-מנופאוזה (לפני סוף המחזור תקופה של שיבושים במחזורים ותופעות לוואי). דכאון הוא אחד הסימנים לכך. מחקר שבדק כ-1700 נשים לאורך 10 שנים – בפרי מנופאוזה 9% מהנשים סבלו מדכאון ואחרי סוף המחזור – 10% סבלו מדיכאון. גם נשים שלא חוו דכאון, התקופה הזו יכולה להביא את זה כתסמין חדש. אצל נשים שלא חוו דכאון לפני הפרי מנופאוזה היה שיעור של 30% עם דכאון. אצל נשים שחוו היסטוריה של דכאון במהלך חייהן, היה שיעור של 60% שיהיה להן תסמין שקשור למצב רוח.

גורמי סיכון לדיכאון אצל מי שלא חוו דיכאון לפני:
· פחות מ-6 חברים או חברות קרובים
· מעל 2 מצבים רפואיים שהן אבחנות רפואיות רשמיות
· תפיסת מוגבלות תפקודית
· הזעות לילה, מיגרנות וגלי חום

גורמי סיכון אצל מי שחוו דיכאון לפני כן:
· פחות מ-6 חברים או חברות קרובים
· חרדות

במחקר שעקב אחרי 2000 יותר מ- נשים לאורך 14 שנים, נמצא שנשים עם היסטוריה של דכאון בעברן, הדכאון נמשך לתוך המנאופוזה. אלה שהגיעו ללא דיכאון מוקדם, יהיו להן סימפטומים בשנים קשות יותר בפרי מנאופזה ואחרי המנפאוזה יחלפו אחרי כמה שנים, כמו שאר התסמינים.

גורמי סיכון נוספים: העדר מערכות תמיכה, אבטלה, הפרעות שינה, תופעות בזמן שהיה מחזור, התמשכות תקופת גיל המעבר.
אמצעים קיימים לעבור את תופעות הלוואי: ציפרלקס, שעלול לגרום לעלייה במשקל וירידה בתפקוד המיני, שעלול להחמיר את תופעות הלוואי של הירידה בחשק המיני.
גם הורמונים יכולים לטפל בדיכאון של גיל המעבר.

זיהומים ודלקות חוזרות בדרכי השתן
בגיל המעבר חווים את הסימפטום הזה. 3 או יותר דלקות שתן חוזרות בשנה או 2 דלקות חוזרות בדרכי השתן בחצי שנה מגדירות את העניין כבעיה (השכיחות עולה אצל מי שיש לה נטייה לכך גם הרבה אחרי גיל המעבר, אל תוך הזיקנה).

זה מצביע שיש חיידק בשתן. הסיבה היא שינוי בקולוניזאצית החיידקים בדרכי השתן והסיבה גם לזה היא ירידה באסטרוגן. השינויים נובעים בעיקר מהירידה באסטרוגן ברירית הרחם, העשירה בקולטנים לאסטרוגן. לכן יש גם עליה ביובש של הנרתיק. זה ושינויים בחומציות רירית הרחם וריבוי החיידקים הלא טובים שקיימים בנרתיק שיכולים להגיע לשלפוחית השתן וגורמים לצריבה וכאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות של מתן שתן. אלה הסימנים לדלקות בדרכי השתן.

תסמונת היובש התוך נרתיקי נחלקת ל-4 קבוצות שונות של תסמינים:
· דחיפות, תכיפות, דליפת שתן באיפוק או במתן שתן
· ירידה בתפקוד שתן
· שינויים בהפרשות עם ריח שונה ומימיות יתר
· איכות חיים ומיניות בגלל ההימנעות מיחסים

בנוסף, זה מוריד את הביטחון האישי, הימנעות מכושר וטיול, אירוח. זה ממש אפקט דומינו של היובש הנרתיקי.
השימוש באסטרוגן נרתיקי הוא פתרון מצוין – החזרת אסטרוגן לנרתיק עשויות לעזור בתסמינים. הוא ניתן ללא מרשם, הוא לא נספג בדם כמעט. זה שימוש שמציל את הנרתיק. לוקחים אותו שבועיים ראשונים, כדור בכל יום ואחר כך כדור פעמיים בשבוע עד סוף החיים. אין מפסיקים.

כאבי מפרקים
כאבי מפרקים הם חלק מהתסמינים ומופיעים פי 2 בתקופת הפרי מנפאוזה. המחקרים בדקו ש-63% דיווחו על כאבי מפרקים בכניסה לתקופת המנפאוזה.

הקטנת הסיכון לכאבי פרקים:
· טיפול הורמונלי
· גישה לטיפול פרטי
· עישון
· הרגשה אישית של בריאות

הגדלת הסיכון לכאבי פרקים:
· מנפאוזה מוקדמת או מאוחרת
· דיכאון מוקדם יותר
· בעיות של היעדר מנפאוזה כירורגית

מיגרנה
מיגרנה מוגדרת כ-5 אירועים של כאב ראש פועם בינוני עד קשה או 2 מקרים של אותו הדבר עם אאורה (הפרעות בשדה הראיה). בדרך כלל היא חזקה יותר במקום אחד, מוחמרת בפעילות גופנית. לפחות יותר משלושה ימים ולא יותר מ-4 שעות. יש לה סימנים מקדימים של חוסר סבילות לרעש, רגישות בעור ועוד.

נשים סובלות יותר מגברים, בעיקר אחרי קבלת המחזור. בפרי מנפאוזה יש חזרה של מיגרנות. אחרי סוף המחזור, המיגרנות אצל חלק פוחתות.

· יש מיגרנות שמופיעות מיומיים לפני הווסת ועד היום השלישי של המחזור
· יש מיגרנות שמופיעות ללא קשר

גם רצפטורים במוח רגישים לירידת האסטרוגן. ההצתה של המיגרנות מתרחשת מתנודתיות באסטרוגן ולכן במנופאוזה היא שכיחה יותר.
בדרך כלל יסבלו ממיגרנות מי שסבלו מכך בעבר.

לצמצום שכיחות המיגרנות:
· טיפול הורמונלי במינון קבוע של אסטרוגן ופרוגסטרון
· טיפול הורמונלי דרך העור ששומר על מינון קבוע
· למתן את הטיפול באסטרוגן

ורטיגו
באבר שיווי המשקל יש אבנים באוזן הפנימית. בוורטיגו האבנים האלה ניתקים ממקומם. זה גורם להתקפי סחרחורת. ירידה באסטרוגן גורמת לניוון הדבר שמחזיק את אותן אבנים.
טיפול: דומה לזה שניתן למיגרנות.

לסיכום: כל שינוי בגילאים האלה עשויים להיות קשורים למנופאוזה. תתייעצי עם רופא. שינה, תזונה ופעילות גופנית הם בסיס לאורח חיים בריא, גם מבחינת הסימפטומים.

שאלות ותשובות
שאלה: במקום הורמונים, מה אפשר?
תשובה: תרופות אנטי דכאוניות, צמח הקוהוש מוריד את גלי החום ב-50% וטיפולי אחרים שהוכחו דיקור, מיינדפולנס ו-CBT.
צריך זכור שבתחליפים להורמונים אין שמירה על הלב, העצם, המצב הקוגניטיבי ואין טיפול במצב עצמו, רק בסימפטומים.

ש: חולת סרטן השחלות, האם טיפול הורמונלי בטוח עבורה?
ת: חשוב לדעת אם יש נשאות לגן של הסרטן ואז צריך להתאים טיפול בהתאם. יש טיפולים הורמונליים בטוחים בגלל היתרון שלהם, שעולה על החסרונות.

ש: הקשר בין הורמונים לסרטן והאם לא "דוחפים" יותר מדי הורמונים נשים?
ת: ברפואת גיל המעבר אני מרגישה שאני עושה רפואה טובה כי אני עוזרת ומרפאה. הטיפולים – התרופתיים והבין אישיים – עוזר לנשים שסובלות וחייהן מתפרקים ממש. חוסר האיזון משבש את כל החיים. איכות חיים זו המטרה שלנו. רוצים שנשים יחיו חיים טובים. זה השיא של חיינו ואין טעם לחיות ללא איכות חיים. שנים של סבל או אי נוחות זה ביזבוז זמן.
נשים לא צריכות לסבול, כדאי לבדוק ממה זה נובע, טיפול הורמונלי הוא הכי טוב שיש, גם לשמירה על המוח, הלב והעצם.
התרופה מאותו מחקר מפורסם, שכבר לא ניתן יותר, העלתה את השכיחות לסרטן השד ב-0.08%. זה מחקר בעייתי מהרבה מאד סיבות. נתנו שם פרוגסטרון שהיום לא משתמשים בו כלל והסיכון בהם נמוך מאד.
הטיפול ההורמונלי יכול לטמון בחובו סיכון אבל הדרגה שלו נמוכה כל כך והיתרונות כה רבים, שהם מכריעים את הכף. יש גורמים הרבה יותר מסכנים כמו עישון, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית, שמעלה פי 14 את הסיכון לסרטן השד.

ש: מה לגני תסמין ה-BRAIN FOG?
ת: זה בהחלט אחד התסמינים. הורמונים, בשנות המנפאוזה, מקטינים את הסיכון לדמנציה וחשוב להתחיל מוקדם ככל האפשר.

ש: האם לקיחת טיפול הורמונלי עושרת להרגיע תאבון מופרז
ת: במנאופאוזה המטבוליזם יורד ולכן חילוף החומרים. כל 3 שנים צריך לאכול פחות ולהוציא יותר אנרגיה כדי לא לעלות במשקל.
השומן בגיל הזה מתרכז בבטן וזה שומן גרוע למחלות שונות. טיפול הורמונלי לא מוריד תאבון אבל המאמצים להוריד את השומן הבטני עובד טוב יותר.

ש: סימפטומים הקשורים למערכת העיכול ולמעי הגס
ת: ב-PMS זה מוכר יותר מאשר במנפאוז וכדאי לברר לפני שלוקחים הורמונים. זה לא סימפטום קלאסי.

ש: איך יודעים שהגיע הרגע?
ת: אם סימפטומים – כל שינוי גופני שמטריד, כדאי לשאול. מצד שני, לא כולן סימפטומטיות. למי כדאי לקבל טיפול אם אינה סימפטומטית? מי שסובלת מבעיות נרתיק תקבל תרופה ללא מרשם, מי שסובלת מתופעות לוואי, מי שהפסיק להן המחזור לפני גיל 40 (מקרי קיצון מאד מסוכנים), נשים בסיכון לאוסטופרוזיס (משקל נמוך מדי, עישון, נשים עם עבר משפחתי, צמחוניות ואנורקסיות בעבר). צריך לבדוק צפיפות עצם וטיפול הורמונלי ל-5 שנים מסוף המחזור.

אולי תאהבו גם ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *