בורחות לכן מילים? שוכחות דברים שקרו רק אתמול? מה שלא רשמתן נשכח כאילו לא היה? השם נמצא על קצה הלשון אבל לא מצליחות לשלוף אותו? ייתכן שכל זה קשור לגיל המעבר וכן, זה קשור גם לגלי החום, למצבי הרוח המשתנים ולמה לא.

ליסה מוסקוני היא מומחית למדעי המוח, חוקרת מוח אצל מטופלים בעזרת טכנולוגיות הדמיה מתקדמות תוך שימוש במידע הנאסף כדי לפענח את ההבדל בין נשים וגברים בתפקודי המוח. מוסקוני מובילה תכנית מחקר לחקר מוח האישה ב- Weill Cornell Medical, שם היא שותפה גם במחקר במרפאה למניעת אלצהיימר, הראשון מסוגו בארה"ב.

אל מקצועה הגיעה מוסקוני לאחר שסבתה ושתי אחיותיה שקעו לדמנציה וסימנו עבורה את דרכה המקצועית. היא הוציאה תואר בפסיכולוגיה התנסותית ודוקטורט בחקר המוח ורפואה גרעינית מאוניברסיטת פירנצה, בשיתוף בית הספר לרפואה של NYU.
היא פירסמה ספר רב מכר על הדרכים בהן נשים יכולות להגן על בריאות מוחן בשם XX Brain.

מוסקוני נתנה ב-TED סדרה של 4 הרצאות על שלבי חיים בבריאות המוח, אחת מהן עוסקת במוח האישה בגיל המעבר.

את הרצאתה פותחת מוסקוני בכך, שאחרי 20 שנות מחקר היא יכולה לקבוע, שמוחם של אישה וגבר זהה מבחינה מבנית. ועדיין, היא אומרת, יש הבדלים בתפקוד מוחן של נשים בהשוואה של גברים:
• נשים סובלות יותר מחרדות, דכאון, כאבי ראש ומיגרנות.
• נשים סובלות יותר מדמנציה ואלצהיימר.

אלצהיימר הוא הגורם המוביל בדמנציה בעולם. רק בארה"ב סובלים מכך קרוב ל-6 מיליון בני אדם, 2/3 מהם נשים. מה הסיבות לכך?
לפני כמה שנים השיקה מוסקוני את היוזמה לבריאות מוח האישה בניו יורק כדי לבדוק סיבות להבדל המספרי ובהרצאה היא שוטחת את מסקנות בדיקה זו.

הזדקנות המוח
מוח האדם מזדקן עם הגיל ולגיל המעבר אצל נשים תפקיד מפתח בהזדקנות מוחן. למוח תפקיד שנמשך לאורך כל החיים ביצירת קשר עם כל חלקי ואברי הגוף וכמובן תפקיד מרכזי בקשר עם מערכת הרבייה, שמתרחש באמצעות הורמונים. ההבדל בין הורמוני המין, הנשיים והגברים, מתבטא בתפקודם: לגברים יש יותר הפרשת טוסטסטרון ולנשים הפרשה של יותר אסטרוגן. אצל הגברים, התמעטות הטוסטסטרון מתרחשת בשלבים מאוחרים יותר בחיים. אצל נשים, האסטרוגן מתמעט בשלב גיל המעבר, כבר באמצע החיים. תסמיני גיל המעבר, הם תוצאה של ירידה בהפרשת האסטרוגן המגיע מהמוח ולא מהשחלות, כפי שנהוג לחשוב. התסמינים של גיל המעבר הם בעצם תסמינים נוירולוגים.

למה מושפע המוח מגיל המעבר?
המוח והשחלות הם חלק מהמערכת האנדוקרינולוגית. כחלק מהמערכת המוח "מדבר" עם השחלות והן "מדברות" אליו חזרה לאורך כל חיי האישה. מכך, המוח והשחלות תלויים זה בבריאותם של אלה ולהיפך. באותו הזמן הורמונים, כמו האסטרוגן, לא מעורבים רק בענייני רביה אלא גם בתפקודי המוח.

האנטומיה של המוח בגיל המעבר
האסטרוגן הוא שחקן מפתח באספקת אנרגיה בתוך המוח. הוא דוחף נוירונים לייצר גלוקוז לתוך תאי המוח. כשהאסטרוגן גבוה, אנרגית המוח גבוהה. בירידת האסטרוגן, הנוירונים עובדים פחות מהר והמוח מתבגר מהר יותר. מצב זה עלול להביא לדפורמציה שעלולה לזרז אלצהיימר, למשל.

תופעות אלה חזקות יותר בחלקים מסוימים במוח. למשל בבלוטת ההיפותלמוס, האחראית על ויסות טמפרטורת הגוף. כשהאסטרוגן אינו מתפקד במלואו בהיפותלמוס, הגוף אינו מצליח לתקן את טמפרטורת הגוף כראוי. זו הסיבה לגלי החום, סימפטום שכיח בגיל המעבר.
כשזה משפיע על גזע המוח, האחראי על מנגנון השינה בגוף, אנחנו סובלות מבעיות שינה.
כשזה משפיע על האמיגדלה, האחראית לענייני הרגש, זה משפיע על מצב רוחנו וכשזה משפיע על ההיפוקמפוס, האחראי על הזיכרון, זה משפיע על הזיכרון שלנו.

8 שנים אחרי תום המחזור, רמת האנרגיה במוח יורדת בכ-30%. אצל גברים התהליך קורה מאוחר יותר. הירידה, כך נצפה במחקרים, נקבעה לפי שלבי גיל המעבר ותום המחזור החודשי, ולא לפי הגיל הכרונולוגי. לכן, מוח האישה מזדקן בהתאם לגיל המעבר ולאו דווקא בהתאם לגיל הכרונולוגי.

נשים רבות, אומרת מוקסין, חושבות שהן מאבדות את שפיותן בעוד מה שקורה להן הוא טבעי וכתוצאה משינויים הורמונליים. צריך זמן ותמיכה כדי להתרגל לכך, היא אומרת.

מוסקוני מדגישה: אין שום שינוי ביכולות הקוגניטיביות של נשים בגילאים אלה ואת זה מצאו המחקרים, שבדקו את הדברים במקביל. "אולי אנחנו עייפות, אבל אנחנו חדות באותה מידה שהיינו לפני כן", היא אומרת.

איך נגן על המוח?
נטילת הורמונים, היא אומרת, תעזור בהתמודדות עם הסימפטומים. לגבי האלצהיימר, המחקר עדיין לא מתקדם מספיק כדי לוודא שזה מספיק ובעתיד, היא מקווה, שההורמונים יוכיחו עזרה גם במניעת הדמנציה.

אבל, היא מדגישה, יש עוד דברים שניתן לעשות כדי לשפר את רמת הפרשת האסטרוגן מהמוח והם בתחום סגנון החיים שלנו – המזון שאנחנו אוכלות, רמת הפעילות הגופנית שאנחנו עושות, כמה אנחנו ישנות, כמה מתח קיים בחיינו – אלה דברים שיכולים להשפיע על רמת ההורמונים שנקבל למוח, לטוב או לרע.

מוסקוני מדגישה שתזונה ים תיכונית תורמת רבות לבריאות האישה. תזונה זו מקטינה את הסיכויים לדיכאון, מחלות לב, שבץ, סרטן ומקטינה אף את רמת גלי החום. הסיבה היא שתזונה זו עשירה במקורות אסטרוגן מהצומח בעיקר ממקורות כמו פשתן, שומשום, משמשים, חומוס, שיבולת שועל, קטניות, תותים ומלון. בשורה טובה – גם בשוקולד מריר יש אסטרוגן.

במקביל חשוב למנוע ירידה של אסטרוגן על ידי הרחקת מקורות מתח מחיינו. כתוצאה ממתח מופרש קורטיזול, שמתאזן בגוף עם אסטרוגן. כשהקורטיזול עולה, האסטרוגן יורד.

בהמשך ההרצאה מסבירה מוסקוני את הסיכונים לדמנציה ואלצהיימר אך עליהם לא נדון בשלב זה. מי שמתעניינת ורוצה לשמוע את מוסקוני מדברת על כך ואת כל הרצאתה, מוזמנת לצפות בה כאן >>