10% מהנשים בגיל המעבר וטרום גיל המעבר עוזבות את מקום העבודה בגלל הסימפטומים מהם הן סובלות. כך עולה מסקר חדש של  Fawcett Society, ארגון הפועל לקידום שוויון מגדרי.

הסקר המקיף נערך בקרב 4,000 נשים בריטיות בגיל המעבר וטרום גיל המעבר (45-54). כאשר בוחנים את אוכלוסיית הנשים בבריטניה בגילאים אלו המשמעות של 10% מהנשים שעזבו את מקום העבודה בגלל סימפטומים – מסתכמת בכ-330 אלף. ואם זה לא מספיק – מהנתונים עולה כי 14% מהנשים בגיל המעבר וטרום גיל המעבר צמצמו את הקף שעות העבודה שלהן, 14% נוספות עברו למשרה חלקית, ו-14% מהנשאלות ציינו כי נמנעו מלבקש קידום. נתונים אלו מתיישבים עם נתונים אחרים העולים מהסקר המראים כי 80% ממקומות העבודה אינם מיישמים מדיניות תומכת לנשים בגיל המעבר, כזו המסייעת להן להתמודד עם הסימפטומים ולתפקד טוב יותר במקום העבודה.

בישראל המצב חמור עוד יותר, מכיוון שרובם המכריע של הארגונים אינם מיישמים מדיניות תומכת לנשים בגיל המעבר. חשוב לציין בהקשר זה כי בישראל שיעור ההשתתפות של נשים בגילאים 45-54 הוא 78% (על פי נתוני הלמ"ס), כך שנשים רבות, ומקומות העבודה שלהן, נפגעים מחוסר יכולתן לתפקד באופן מיטבי כתוצאה מהסימפטומים.

77% מהנשאלות בסקר אמרו כי הן סובלות מלפחות תסמין אחד אותו הגדירו כ"מאוד קשה". שליש סובלות מתסמין 1-2, 26% סובלות מ-3-4 תסמינים ו-18% מ-5 תסמינים ויותר. התסמינים העיקריים עליהם דיווחו הנשאלות כקשים היו – קושי להירדם ועייפות (84%), brain fog (73%), גלי חום והזעות לילה (70%), דיכאון וחרדה (69%), ירידה בחשק המיני (54%), יובש וגינלי (39%).

עוד עולה כי 45% מהנשים כלל לא פנו לרופא בקשר לסימפטומים מהם הן סובלות. מתוך אלו שפנו – שליש ציינו כי נדרשו פגישות רבות עד שאובחנו כסובלות מסימפטומים של גיל המעבר וטרום גיל המעבר. 40% מהנשים שפנו לרופא המשפחה ציינו כי מיד הוצע להן טיפול הורמונלי, אך רק 14% מהנשאלות ציינו כי הן נוטלות טיפול כזה.