הזיכרון נדפק? תתחילו לדבר לעצמכן

נועה וכטל ספקטור, מרפאה בעיסוק, עוזרת לנו לאתגר את המוח ולעשות קצת סדר בזיכרון המתערפל

אחת התופעות הנפוצות ביותר בגיל המעבר היא תחושת ה-Brain fog: תחושה של ריבוי אירועי שיכחה, חוסר חדות שבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת לשלוף מילים, שמות, לזכור מה רצינו לעשות או למה נכנסנו לחדר מסוים. לצד תחושת ה-Brain fog והקושי בשליפה, נשים בגיל המעבר מדווחות על ירידה ביכולות הקשב והריכוז.

נועה וכטל ספקטור, מרפאה בעיסוק המתמחה בתחום הגריאטרי והעוסקת בתחום הקוגניטיבי וחברת הקבוצה, נרתמה לעזור לנו לסמן כמה דרכי התמודדות.

הטיפים שנועה נותנת נאספו יחד עם אורית דביר, מרפאה בעיסוק ומנהלת מכון ריפוי בעיסוק של הכללית, אף היא חברת הקבוצה.

"הדבר הראשון והחשוב הוא קודם כל לדעת שזה קיים, וללמוד לקבל את זה. לא תמיד זה קל לבצע, אבל חשוב להבין במה הירידה הזו כרוכה, ולשחרר את הציפייה שלנו שדברים יהיו כפי שהם היו בעבר", היא אומרת.

את דרכי ההתמודדות מחלקת נועה לאסטרטגיות פנימיות ואסטרטגיות חיצוניות:

אסטרטגיות חיצוניות:

שימוש בכלי עזר: הגענו לגיל שבו לא מומלץ להמשיך להסתמך על הזיכרון בלבד. זה הזמן להתחיל (עבור מי שלא התחילה) להשתמש ביומן, לוח שנה, בתזכורות. "יש תפיסה מוטעית לפיה אם משתמשים בכל הדברים האלו, אז פחות משתמשים בזיכרון – אבל זה לא נכון", אומרת נועה, "עצם הכתיבה ביומן/במחשב/על לוח שנה גורמת לנו לבצע עיבוד, החדרה וקידוד של המידע במספר ערוצים. ברגע שהמידע עובר את העיבוד הזה במספר ערוצים, גדל הסיכוי שנוכל לשלוף אותו במהירות בעתיד". חלק מניהול הזמן הזה כולל שילוב של כל הדברים החשובים לכן ביומן – בין אם זה ספורט, חוגים שונים, קפה עם חברה.

כלי עזר נוסף עליו ממליצה נועה הוא להתחיל להשתמש בטיימר כשאתן מבשלות, או עושות פעולה אחרת לה יש להקצות זמן מדויק. "הטמעה של הפעילויות האלו בגיל הזה יועילו לנו כשנהיה יותר מבוגרות", אומרת נועה, "יכול להיות שכשנתבגר יהיה לנו קושי בלמידת מיומנויות חדשות. לכן גם אם כרגע אנחנו לא צריכות טיימר שיזכיר לנו שיש לנו עוגה בתנור – בעוד 20 שנה אולי כן נזדקק לכך, אבל אז כבר לא נוכל להטמיע את השימוש בכלי העזר הזה".

דוגמה נוספת לכלי עזר הוא שימוש במצלמה של הטלפון כדי לעזור לנו לזכור איפה חנינו את הרכב, או לשלוח לעצמנו הודעות/לכתוב תזכורות לדברים שנרצה לזכור.

לצד ההמלצות האלו, נועה מציינת כי ישנן תוכנות שונות שיכולות להיות יעילות (למשל BrainTrain), או משחקי חשיבה שונים. "התוכנות יכולות לשפר ביצוע של מרכיבים כגון זיכרון, תכנון, קשב. התקדמות ברמות המשחק מעלה את רמת הקושי ומשפרת את היכולות הללו, אך לא ברור עד כמה ישנה העברה לביצוע בחיי היום יום: במחקרים לאוכלוסיית הזקנים לא מצאו העברה לתפקוד יום יומי. כדאי מאד לגוון וללמוד משחקים חדשים ומגוונים שדורשים מיומנויות קוגניטיביות שונות. בכל מקרה, כל פעילות אקטיבית עדיפה על צפייה בטלוויזיה, שהיא פעילות פסיבית".

אסטרטגיות פנימיות:

לתפוס מחשבה: נשים רבות מתלוננות כי הן נכנסות חדר ולא זוכרות מה הן רצו לעשות בו. נועה ממליצה לשנן את הרצונות שלנו – כשהם עולים. את יושבת בסלון ורוצה ללכת למקלחת לקחת קרם ידיים? תשנני לעצמך במהירות ובשקט "קרם ידיים" תוך כדי הליכה. אז בעצם את ממליצה לנו לדבר לעצמנו? נועה מחייכת: "כן. כשאנחנו תופסות את המילה אנחנו נותנות לה קידוד נוסף בדיבור. היא כבר לא מחשבה שצפה לה לבד במוח שלנו, וכך הסיכוי שנזכור מה רצינו לעשות – יגדל".

קביעת מטרות: מחקרים מצאו כי ישנה ירידה ביכולת הקשב והריכוז בגיל המעבר, "לכן חשוב לקבוע סדרי עדיפויות", אומרת נועה, "חשוב להחליט מה הם הדברים המשמעותיים בכל יום, לייצר רשימה, ולעבור על הרשימה הזו אפילו פעמיים ביום ולראות אם עמדנו ביעדים. זה גיל שצריך לצאת בו מההתנהלות הזורמת ולעבור להתנהלות יותר מודעת – אבל עם המון חמלה עצמית".

המלצה נוספת חשובה היא להקפיד על פעילות פיזית, ולאתגר את המח – על ידי לימוד מיומנות חדשה (שפה, רכיבה על סוסים, ריקוד, דיג), בחינת המסלולים במפות ולא להסתמך על ווייז, צפייה/האזנה להרצאה ולנסות לזכור אחר כך מה היו הדברים החשובים שנאמרו בה, צחצוח שיניים ביד שאינה היד הדומיננטית ועוד.

"אם מישהי מרגישה שמדובר בפגיעה יותר משמעותית מ'רק' אובדן שמות ומילים, מומלץ ללכת לייעוץ מקצועי. בנוסף, אם מישהי מרגישה שאיכות חייה נפגעת – שלא תהסס ללכת לטיפול. קופות החולים יכולות להפנות למרפאים בעיסוק שיכולים לסייע מאוד בתהליך של מספר פגישות", היא מסכמת.

 

אולי תאהבו גם ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *