מחקר שעקב אחר למעלה מ-825 אלף נשים דניות, שהתפרסם בתחילת חודש נובמבר 2022, מעלה כי טיפול הורמונלי מגביר את הסיכון לדיכאון, בעיקר במהלך השנה הראשונה לנטילתו.

המחקר, שהתפרסם ב-JAMA Network (כתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי), עקב אחר מעל 825,000 נשים דניות, שהגיעו לגיל 45 בשנים בהן הוא נערך (המחקר עקב אחר הנשים לאורך השנים 1995-2017, כאשר בדיקה נוספת של הנשים נעשתה ב-2018).

מהמחקר עולה, כאמור, כי טיפול הורמונלי הניתן באמצעות כדורים או מדבקות (טיפול סיסטמי – טיפול בו התרופה מגיעה אל מחזור הדם ודרכו מתפזרת בגוף) – מגביר את הסיכון ללקות בדיכאון, בעיקר סמוך לתחילת נטילתם. לעומת זאת, טיפול הורמונלי מקומי (כמו משחות או טבליות המיועדות לשימוש דרך הנרתיק) לא התגלה כמגביר את הסיכון לדיכאון, ואף התגלה כמוריד את הסיכון לדיכאון בקרב נשים מעל גיל 54.

עבור נשים רבות לטיפול הורמונלי יש יתרונות רבים, חשוב להזכיר, והוא מסייע להן בהתמודדות עם תסמינים שונים של גיל המעבר.

עם פרסום המחקר התפרסמו גם תגובות בתוך הקהילה המדעית, שתוהות על מסקנות המחקר:

פרופ' מאט סידס, פרופסור לניסויים ומתודולוגיה קלינית ביחידת הניסויים הקליניים של MRC (CTU), UCL הגיב על הניסוי וכתב:

"זה לא ניסוי אקראי מבוקר. לא ניתן לדעת אם הגורמים המניעים את ההחלטה למתן טיפול הורמונלי קשורים לתוצאות הניסוי. מה מניע את הבחירה של מטופלת לבקר את הרופא ואת ההחלטה המשותפת להתחיל טיפול הורמונלי? האם הפרעה במצב הרוח יכולה להיות חלק מזה? שיעור הדיכאון הקודם נראה נמוך בהרבה בקבוצת הטיפול ללא הורמונים מאשר בקבוצת הטיפול ההורמונלי. אם אנשים כבר נוטלים תרופות נוגדות דיכאון עבור דיכאון קודם, כיצד זה משפיע על הבחירה להתחיל טיפול הורמונלי או על הסיכויים לאבחנה של דיכאון לאחר מכן? ישנם מחקרים אקראיים קודמים של תחליפי הורמונים. מה הם דיווחו על דיכאון אחר כך, או מה הם יכולים לקשר לנתונים הכללים?"

פרופ' סיארה מקייב, פרופסור למדעי המוח, פסיכופרמקולוגיה ובריאות הנפש, מאוניברסיטת רדינג כתבה:

"לא ברור כיצד הכותבים יכולים להפריד בין שינויים במצב הרוח בזמן גיל המעבר לבין שינויים במצב הרוח בעקבות טיפול הורמונלי. נשים רבות מתחילות ליטול טיפול הורמונלי בדיוק בגלל שינויים שליליים במצב הרוח שלהן, מה שמתאים לדיווח לפיו, שכיחות הדיכאון הייתה הגדולה ביותר לאחר התחלתן ולאחר מכן ירדה בהדרגה. אם טיפול הורמונלי גרם לדיכאון, אני תוהה מדוע הדיכאון ירד בהדרגה עם המשך השימוש בטיפול הורמונלי".

פרופ' דיוויד קרטיס, פרופסור לשם כבוד, המכון לגנטיקה של UCL:

"…למרות שזה (דכאון) עשוי להופיע בגלל שתחליפי ההורמונים מגבירים את הסיכון לדיכאון, ייתכן והיינו רואים זאת גם אם נשים עם תסמינים חמורים יותר של גיל המעבר היו בסבירות גבוהה יותר לקבל טיפול הורמונלי, אך גם יותר ללקות בדיכאון. לחלופין, נשים שפיתחו דיכאון עלולות להתלונן על תסמיני גיל המעבר חמורים ולבקש טיפול הורמונלי, אך רק מאוחר יותר יאובחנו עם דיכאון בבית חולים. אני חושש שמחקר זה לא יכול באמת להאיר אור לגבי השפעת תחליפי ההורמונים על הסיכון לדיכאון".

*במידה ויתפרסמו תמיכות או ביקורת נוספות, נעלה אותן כאן.