שוק העבודה סובל מגילנות – זה לא חדש. ככל שנשים וגברים מתבגרים – קשה להם יותר להתקדם בדרגות ולמצוא עבודה חדשה.

על הקושי הזה מתווסף קושי נוסף ממנו סובלות נשים בטרום גיל המעבר ובגיל המעבר – התפיסות המוטעות של קולגות ואף מנהלים סביב תקופה זו בחייהן, אותה תחווה כ-50% מאוכלוסיית העולם בשלב כלשהו בחייה.

חוקרות וחוקרים בארה"ב ביצעו שורה של מחקרים שהתוצאות שלהן עגומות, אך עם שביב של תקווה. המחקרים הראו כי ישנה תפיסה סטראוטיפית סביב נשים בגיל המעבר, שעלולה לפגוע ביכולת שלהם להתקדם, ואף להתקבל למקומות עבודה.

במחקר אחד הוצגו בפני הנשאלים (כולם עובדים ועובדות במשרה מלאה) סצנות זהות במקומות עבודה, כשבאחת מהן הוצגה קולגה אישה שתוארה כאישה בגיל המעבר, קולגה אישה בגיל העמידה וקולגה גבר בגיל העמידה. במחקר נוסף הוצגו בפני סטודנטים סצנות זהות מקום עבודה באחת מהן אישה עם גלי חום ובשנייה אישה ללא גלי חום. המחקרים בחנו את תגובות הנחקרים לסיטואציות שתוארו בפניהם. בשני המחקרים הנשאלים תיארו את האישה בגיל המעבר כפחות בטוחה בעצמה, וכפחות יציבה נפשית – שתי תכונות שנתפסות כתכונות מנהיגותיות.

מחקר נוסף שביצעו החוקרות והחוקרים מייצר אופטימיות מסוימת. במחקר הציגו לנחקרים שתי סצנות בהן אישה בעבודה סובלת מגל חום ונשאלת לשלומה על ידי קולגות. בסצנה הראשונה האישה ענתה "אני בסדר, רק חם לי". בסצנה השנייה התשובה היתה "אני בסדר, אני רק בגיל המעבר". האישה שענתה בפתיחות נתפסה כיותר בטוחה בעצמה ויציבה לעומת זו שהסתירה את מה שעובר עליה באמת.

החוקרות והחוקרים מציינים את חשיבות הדיבור הפתוח במקומות עבודה על הסימפטומים השונים, אבל מדגישים כי אחריות זו אינה צריכה להיות מוטלת על העובדות לבדן, וכי מקומות עבודה צריכים לעודד באופן יזום הגברת המודעות לגיל המעבר ותסמיניו באופנים שונים.